פה ושם  עדי שורק

צפה ועלתה התהום וביקשה לשטוף את העולם

[הרצאה]
אגדה תלמודית מספרת על דוד המלך שגרם למי התהום לצאת מאיזון, ולאיים בהחרבת העולם. על דוד, ששפך דם רב ועשה מלחמות גדולות, נאסר לבנות את הבית הרוחני,
בית המקדש. למרות זאת הוא ניסה, והתוצאות היו הרות אסון.
הדרך לאיזון מי התהום קשורה ברפלקסיה על מעברי-גבול אלימים, לצד למידה של פרקטיקות נסיגה מכוח – שמלמד האל עצמו. הוא, המופיע כאן כמי שנכון ששמו ימחק למען השכנת שלום.

הנסיגה-משם שמלמד האל, נלמדת ממצבן נטול-השם של נשים, והיא מתרגלת צורות שייכות וקניין שאינן תובעות בעלות, ומשחקות אחרת עם הותרת זכר.

להמשך קריאה »

צפה ועלתה התהום וביקשה לשטוף את העולם

[הרצאה]
אגדה תלמודית מספרת על דוד המלך שגרם למי התהום לצאת מאיזון, ולאיים בהחרבת העולם. על דוד, ששפך דם רב ועשה מלחמות גדולות, נאסר לבנות את הבית הרוחני,
בית המקדש. למרות זאת הוא ניסה, והתוצאות היו הרות אסון.
הדרך לאיזון מי התהום קשורה ברפלקסיה על מעברי-גבול אלימים, לצד למידה של פרקטיקות נסיגה מכוח – שמלמד האל עצמו. הוא, המופיע כאן כמי שנכון ששמו ימחק למען השכנת שלום.

הנסיגה-משם שמלמד האל, נלמדת ממצבן נטול-השם של נשים, והיא מתרגלת צורות שייכות וקניין שאינן תובעות בעלות, ומשחקות אחרת עם הותרת זכר.

קרא עוד »

קולנוע בסינמטק חיפה [סיפור קצרצר]

המרחב שנפתח בין מסך הקולנוע לבין האולם הקטן ודחוס האוויר
של הסינמטק הופר תכופות על-ידי "תקלה טכנית שתתוקן בהקדם". הפסקות
אלה יצרו – כנראה כמו בכל קולנוע שכונתי – הווי הנדמה כה
פרטי עד שהוא מעלה דמעות בעיני כול.
כאן היו אלו
צעדיו המהירים והמכונסים בהלוך-ושוב של אברג'יל הכחוש (בכיסי חליפתו השחורה,
המהוהה, היו קוביות חשיש חומות לשימוש ולמכירה), אשר חצו את
במת העץ החורקת למרגלות המסך.

או-ב-מה

או-ב-מה, אני משחררת את שמך כמו מילת הרפיה, כמו מנטרה

העלמות הפָּנים

קישורים דיווח בווידיאו של רופא נורווגי מעזה עדות: חיילים הרגו

טבח במבצע

הטקסט הנוכחי אינו גמור. הוא יוצא מן המחשב כטיוטה. אני

על "פתקים"

בפתקים יש מחשבות גולמיות למדי שמעסיקות אותי מזה זמן, ולמרות

מכתרה של ושתי

ושתי היא סדרת פרוזה בעריכתי, בהוצאת רסלינג. היא מתמקדת בספרות גבולית

פתיחת הנובלה "חללים"

בסיפור הזה יתוארו כמה מפגשים שאינם שלובים זה בזה ואינם קשורים, לכאורה או למעשה. ודאי שלשם העניין היה עליי לברור מתוך אלפי מאורעות שוליים, וביניהם מפגשים עם פועלים ועם בעלות בית, עם בניינים עצומים במהלך בנייתם, עם וילות ותיקות שהיו במהלך שיפוצן או כאלה שפגשתי בשלב סיום בנייתן, כשהן חדשות לחלוטין, צחיחות.
היה עליי לבודד כמה מקרים, לשכוח את האחרים, לפחות לעת עתה, למקד את התיאור בשלושה או ארבעה אירועים שהתרחשו – לפחות בסיפור – במהלך שבועיים ימים

תיירות פנים

שלושה פרקים - "אלף-בית תל-אביב", "אלף-בית אשה" ו"אלף-בית חיפה" - ממפה עדי שורק נופי חוץ ופנים. במעין לקסיקון אלף-ביתי היא עוברת בין רחובות, מושגים ומצבי תודעה, ומבעד לערכים השרירותיים לכאורה של מילון פרטי, נוצרת ארכיטקטורה אינטימית המערבלת עיר וגוף.

חללים

[נובלה] צירוף קליידוסקופי בין מגדלי עזריאלי בזמן בנייתם לבין וילות בעת שיפוצן; במרחבים הנבנים והולכים נפגשת-נתקלת הדוברת בפועלים ובעלות בית, בארכיטקט ובידיעה חדשותית לאקונית, כמו גם בעוצמתו הקתדרלית של קניון עזריאלי המצוי בהתהוות, בזמן שבטרם. כל אלה אורגים תמונה של ישראל בגבול מאורעות אוקטובר 2000 ומעלים דיון ארכיטקטוני בחללי היופי, הבושה והסליחה. [בתוך: חללים | שדות תעופה | קניון – סיפור ושתי מסות, הוצאת רסלינג, סדרת "ושתי", 2004. עדי שורק, עידן צבעוני, עודד מנדה-לוי].

שבע מטרוניתות

שבע מטרוניתות הינו פאזל מיוחד במינו. המבנה החריג של הספר יוצר שילוב בין קולות, זוויות ראייה, השתקפויות של דמויות, תיאורי חפצים ושברי זכרונות. זהו מארג רגיש, ספק פנטסטי, ספק היפר - ריאליסטי, של תודעתה של אשה צעירה.
הגיבורה מנסה ליצור סרט על מקום מגוריה הנוכחי. היא מוצאת בתוך התיחום האורבני האפור והדחוס, דמויות ציוריות, מלאות חיים, לא שייכות למקום ועם זאת מהוות אותו שבע המטרוניתות, אחותו של מקסים, הגמד ועוד.
בין העלילה והדמויות בסרט, עולות תמונות ילדותה של ע. המספרות סיפור מפורק שהולך ונקשר לגיבורה. הכתיבה מענגת החושים, יוצרת תצריף של קטעי פרוזה קצרים המרכיבים עלילה מרובדת, שכמו קוראת לנוע אל צדדיה ולא אל סופה.