עיר מקלט, כסוּת אֵם – שְׁתִי וָערב מתפּרשׂ

[שיחה מקוונת עם אָתֶ׳ר מָאתֶ׳ר תָּאנְג – הזמנה]

מצפה בסקרנות לשיחה הזו, שתתקיים בין עורכות אָתֶ׳ר מָאתֶ׳ר תָּאנְג וביני. מוזמנות.ים בחום להצטרף אלינו. הנה ההזמנה:

שמחות להזמין לשיחה השביעית של אָתֶ׳ר מָאתֶ׳ר תָּאנְג – עיר מקלט, כּסוּת אם, שְׁתִי וָערב מתפּרשׂ – עם הסופרת והמסאית עדי שורק, שבת 15.1 בשעה 18:30 (אנגליה) 20:30 (ישראל)

נשוחח עם עדי על הפרויקט 'עיר מקלט 936 מרצפות', על שגגה וערעור, אמהות כהנים, בניה ואריגה, חיבורים וסדקים ונהלך בין מקלטים בדימוי וטקסט

תודה רבה לכל אלו שנרשמו, זום וטקסטים ישלחו בהמשך
מוזמנות ומוזמנים להירשם - קליק
נשמח מאד להתראות

ענת, מירב ותמר

רישום, עדי שורק; עיצוב הזמנה, מירב גבעון הרושובסקי

 

אפשר להרשם כאן ולקבל את הקישור לזום >>

 

בהזדמנות הזו, כדאי להכיר את הפרוייקט המיוחד של אָתֶ׳ר מָאתֶ׳ר תָּאנְג – לחשוב את השפה העברית ביחס אחר לגבולות ישראל, בתנועה מיוחדת בין שייכות וזרות. ומתוך כך, לחשוב על היחס לשפה בכלל. כך כותבות מירב הורושובסקי, ענת מסינג-מרכוס ותמר פלדברג, שמתגוררות באנגליה ויוצרות מרחב הזמנה מעניין:

אָתֶ׳ר מָאתֶ׳ר תָּאנְג

פרויקט־ההזמנה לשיחה

עם השפה; פרויקט־הקריאה מעבר לשפת האם / שפת האב.

בתעתיק לעברית, אָתֶ׳ר מָאתֶ׳ר תָּאנְג היא תנועה מתמדת של תרגום. 

אחרוּת בתוך השפה היא לב ומקור פרויקט־ההזמנה.

 

תכנים דומים

2 תגובות

  1. איזה דבר מדליק זה, עדי יקרה! במוצ"שים זה זמן שאני לא פנויה, אבל מקווה שיוקלט ויהיה לינק לאחרכך... תיהני!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פירוק השפה (בעקבות ז'ורז' פרק) כמנגנון של אבל והתנגדות

שמרו את התאריך: 3.9.2026 בלילה, תל אביב

משתתפים בשיחה: עדי שורק, אלכס בן-ארי ועינת קפקא

נדבר על יצירה לשונית המפרקת יצירות קודמות ומערכי דיבור וטקסט קיימים כצורה של עבודת אבל, קינה, פתיחת שאלה, והתנגדות פעילה לצורות שלטון דיקטטוריות. הדוברים עוסקים בשאלות אלו בתחומי עיסוקם – כיוצרים, עורכים, במאים וחוקרים.

הכתב והמכתב – חליפת מכתבים כז'אנר גבולי, בין הד ושתיקה

חליפת המכתבים שייכת לסוגות דמדומים שקשה לעמוד על טיבן, כגון הפתק, היומן, פנקס הרשימות. מצוי בה היסוס בין יום ולילה – בין הראוי להיוותר חבוי כשיחה פרטית לאשר עליו להתגלות; נמצא בה מזיגה בין היומיומי והנשגב; ויש בה עדות לתהליכי הפנמה שכמו קפאו – הכתב מקבע מחשבה על הדף – ובה בעת, כמכתב שלוח, עודם גמישים לעיבוד וממתינים לשיחה. במידה רבה הכתוב הוא הרהור פתוח המסרב לקיבוע, מוכתם בטיוטה, בהרף, כמעשה שאינו מעשה. [קטע מתוך "מסת הכתב, מחשבות על שפה וספרות", לקראת פרסום, רסלינג 2026]

הזמנה לכתיבה

~ התפנו מקומות ספורים להנחיית כתיבה אישית ~
אם אתם מכירים מישהו שמעוניין לקדם תהליך כתיבה, מוזמנים לשתף את המידע.

ואם לכם יש עניין בהנחיית כתיבה אישית שמאפשרת רצף וחשיבה משותפת, מוזמנים ליצור עמי קשר.

ש"י עגנון כותב (אחרת) ציונות

[פרק בפודקאסט "ציונות באי נחת" של ד"ר גלעד שרביט] שיחה שקיימתי עם גלעד שרביט על היצירה המאוחרת של עגנון, על היחס המורכב שלו לציונות בפרט ולשאלות של כוח, ריבונות וצבאיות במיוחד. בין השאר שוחחנו על החשיבות של ידע הגלות היהודי לשם כינונה של מדינה, כדי שזו לא תקרוס למעגלים של אלימות; על יכולת לשאול שאלות בזמנים קשים של אבדן ומלחמה; על הדרך של עגנון לבנות לנו ערי מקלט ספרותיות, ביניהן ברלין, ירושלים, יפו, בוצ'אץ' וגומלידתא הבדויה. [מרצפת 216 בפרוייקט "עיר מקלט, 963 מרצפות"]

קוראת מציאות בסיפור "עד עולם" מאת עגנון

[הרצאה מצולמת, משכנות שאננים, מרץ 2025]

כמה שנים לאחר מלחמת העולם השניה כותב עגנון את "עד עולם" החידתי – בעודו גודש את הסיפור באותיות ע' וג' שכמו נגזרו משם המחבר והמציאו שפת סתרים. שפה ששורשיה במסורות קינה יהודיות וענפיה ביצירות אוונגרד מודרניות.

בהרצאה אני עוקבת אחר סיפורה של העיר הקדומה גומלידתא - סיפור שיש בו אכזריות אנושית, מעגל נקם, עריצות שקמה ונופלת ולשון שאיבדה את תוקפה. סיפור שיש בו גם פתחים לשינוי השטמונים בפְּניה אל הלשון עצמה כאל מרחב מגן.

זהו אחד הסיפורים המאוחרים של עגנון, שצר עבורנו עדשה מיוחדת להתבונן מבעדה בישראל העכשווית.