פה ושם  עדי שורק

עיר מקלט, 963 מרצפות

פרוייקט בן תחומי

מטרת הפרוייקט יצירת 963 מרצפות, כמספר המרצפות שמחפות על הכניסות למקלט ב"כיכר הבימה" בתל-אביב.

הסבר תחילתו של "עיר מקלט" ביומן-מקום שכתבתי בכיכר התרבות ("כיכר הבימה") בתל-אביב, מעל המקלט העצום והמסווה שחפור שם. היומן נכתב במהלך שנה – משלהי מלחמת עזה בסתיו 2014, ועד קיץ 2015. שמתי לב לפרטים הקטנים – תינוק שמשחק בכפית, פריחת הצמחים וקמילתם, האיש שמטאטא את הרחוב, זה שמלטש את מרצפות הכיכר, עוצמת השמש, המוזיקה שמושמעת וזו שאינה מושמעת, רחשי הרחוב, העוברים ושבים.

ככל שכתיבת היומן התקדמה, הבנתי שאני מבקשת למעשה לבדוק מהו מקלט – האם מדובר במבנה פיזי בלבד או גם במבנה תרבותי, ומה בעצם יותר מגן? עלעלתי במילון עברי ישן. התברר לי שבעבר המובן העיקרי של המילה "מקלט" היה קשור במושג "עיר מקלט".

לפי המקרא עיר מקלט היא מבנה שנועד להעניק מחסה למי שרצח בשגגה מפני גואל הדם שאמור להורגו, ונועדה למנוע מעגלי נקם. סבך חוקים חידתיים מגדיר את השהייה בעיר המקלט, את המבנה הפיזי ואת המרקם האנושי שלה. בתלמוד הבבלי רואים בטקסט עצמו ובשיחה שהוא מעורר על אלימות – עיר מקלט.

כמו 963 המרצפות המכסות את דלתות המקלט בכיכר התרבות בתל-אביב, ובדומה לטקסט התלמודי – גם הטקסטים שלי מצויים ביחסי סמיכות לא לינאריים, המצטרפים אלו לאלו כמין מרצפות בעיר לשונית. הם מורכבים מפיסות של יומן המקום וממסע מחשבתי שהתרחש בעקבותיו.

עיר מקלט, 963 מרצפות הוא פרוייקט בין-תחומי בהתהוות. הוא כולל פרסום של טקסטים, הצגה של מיצבי-כתב, שיחות והרצאות. בעתיד יראה אור ספר מסות בשם "עיר מקלט: התבוננויות בתל-אביב" (רסלינג 2024, בכתובים) ואני כותבת דוקטורט בהקשר עיר המקלט בתלמוד ובספרות יהודית מודרנית, אצל ש"י עגנון וז'ורז' פרק (בית הספר לתרבות, אונ' תל-אביב).

תהליך העבודה של הפרוייקט קשור בשיחות ובשיתופי פעולה עם יוצרות, יוצרים, אמניות ואמנים פלסטיים, סופרות וסופרים, נשות ואנשי רוח שפועלים בכיכר התרבות בישראל.

עד כה הצטברו כ-180 מרצפות לשוניות וויזואליות. מטרת הפרוייקט היא להגיע ל-963 מרצפות שיהוו ממד לשוני-חזותי מקביל ל-963 המרצפות המכסות את דלתות המקלט ב"כיכר התרבות" בתל-אביב.

אפשר
>> לעבור לרשימה המתעדכנת של המרצפות שכבר נוצרו, כאן >>

>> לעיין בחלק מן המרצפות שפורסמו כאן בבלוג ומצורפות מטה:

כאילו המלחמה הייתה לחלק מעונות השנה

[מרצפת 211, כתב העת רסן, מאי 2024]

"אותו קיץ שבו התקיימה המלחמה היה קיץ נוסף שבו התקיימה מלחמה, שכן גם בקיץ הקודם, זה של 2013, התקיימה מלחמה. נדמה היה שכך יהיה תמיד, כאילו המלחמה הייתה לחלק מעונות השנה כמו שהשמים הפכו לברזל והאדמה לתהום כסויה. בראשי נוצרה מחשבה מאגית: אשב שנה בכיכר מעל המקלט, אכתוב מתוך נסיגה, במעין היעשות צמח, סלע או אריח, מגובה שיחי החולות והפרחים, קרוב לקרקע החפורה. קיוויתי שאולי כך אגיע לקיץ הבא מוכנה יותר. תחילה שרטטתי במחברת את מתווה שמונה הדלתות החבויות ברחבת הכיכר. ספרתי את המרצפות שחיפו עליהן: כך וכך לרוחב; כך וכך לאורך; ומסגרת ברזל דקה סביבן. רציתי לכתוב משהו שיהדהד את המבנה הזה".
מרצפת זו מתקיימת בשיתוף פעולה מוזיקלי עם מורין נהדר ובשיתוף פעולה אמנותי עם ספא קאדח. עיצוב ופרשנות טיפוגרפית: רועי רגב. עריכה ויישום בין-תחומי: אלכס בן-ארי ואיל גרוס.

פנים אל פנים – אמהות, אלימות ועיר מקלט

[שיח גלריה בתערוכה "פנים אל פנים" של צביקה לחמן]
שישי | 16.2.24 | 11:00, המשכן לאמנות עין חרוד. 
בשיח הגלריה נדבר על רוך וקושי, "אגדה והלכה" ומתח בין חידת היצירה הפותחת לבין החוק החורץ דין למוות וחיים, כפי שמשתקפים מיצירותיו של לחמן.
המפגש יהיה בעל אופי נסיוני, בהשראת התלמוד, פתוח לשיחה בעל פה ביני ובין (הפסלים) והקהל. 
את שיח הגלריה תפתח ד"ר גבי מן שתדבר על הרלוונטיות של מצבים שנעים בין ידיעה ללא-ידיעה ושמחלצים זיכרונות של אסונות קודמים מתוך תהומות השכחה.

וילון, מרצפת 5/10

מדוע שווילון יעטוף את החומה? כמראה מתעתע הוא נדמה למסך תיאטרון שנחשף על מנת לגלות את הבמה ואת ההצגה, אבל בהצגה הזו “של החיים” מתגלה מה שאוטם את ההתרחשות, מה שמפריד וחוסם.
אני נאחזת בשמים ובווילון, ברכּוּת החומר שנרמזת מן השילוב הלא ברור בין בד ואבן. בכך אני נאחזת. במרקמי הבטון שנדמים לוורידים או לציור מופשט עדין – כמו משחקים עם הריחוף הקליל של הבד. אני נאחזת ב”בַּדיוּת” הסמויה בבטון שנחשפת מעצם החיבור, כאילו תהווה הרכות השראה למציאת פרצות בחומה.

Shelter Shelter

A poetic exploration of the Tel Aviv University's shelter signs and the Talmudic Cities of Refuge

[Published in The Tel Aviv Review of Books, Winter 2021; Translated by Alex Stein]

חפור, מרצפת 2/10

אני תוהה על הקשר בין הבית החפור, הנגרע, והבית העתידי. אך יותר מכך, מהי מהות הבית הנוכחי, בהווה, שלמעשה במובן משונה אין לו נוכחות?

מפלט: מרצפת 1/10

אני תוהה מהיכן נפלט מלטש המרצפות של כיכר הבימה או בשמה המתוקן "כיכר התרבות", איך הגיע לכאן, האם יש לו מעמד של פליט?

במחשבותיי על עיר המקלט מגיעה המילה "פליט" כמין אורחת, משום שהיא אינה מופיעה בסיפור המקראי על ערי המקלט וגם לא בדיון התלמודי עליהן, שעל פיו מי שבורח אל עיר המקלט אינו פליט אלא גולה. וביתר פירוט, הגולה הוא מי שביצע עוול חמור מבלי כוונה, מי שנטל נפש בשגגה [מרצפת 1/10, גרנטה-עברית, מהדורה מקוונת, עורכת-אוצרת מירה רשתי]

קינת הצבר, רשימה על "כיכר התרבות" לזכרו של דני קרוון

קרוון, שהיה בנו של גנן העיר תל אביב, ודאי לא רצה שהצברים ששתל בגינה ימותו, אך לפֶסל סביבתי אמיתות משלו – הסתגלויות ומסוגלויות שחורגות מיד האמן. סרבנותם של הצברים להכות שורש בגינת הבימה מרתקת. לכאורה מורד הפסל ביוצרו או לכל הפחות כושל מלעמוד בציפיותיו, אולם כאשר מעמיקים במכלול יצירתו של קרוון מובן כיליונם של הצברים גם כהיעתרות (טרגית או מעוררת תקווה?) לקינות שהוא עצמו חיבר כמעין פרטיטורה דוממת, מפוסלת, לחומרי המרחב.
[גרנטה-עברית, מהדורה מקוונת]