מרצפת חדשה ב"עיר מקלט" והזמנה לכמה אירועים

שלומות חברות וחברים,
בין ובתוך הימים הללו, פורסמה מרצפת בפרוייקט "עיר מקלט 963 מרצפות" – כחלק מכתב עת חדש ומעניין בשם "רסן". "רסן" הוא כתב עת מקוון שמוקדש

לספרות מושגית ואילוצית (אוליפיאנית). הגיליון הראשון מוקדש לנושא "מלחמה", עורך אותו אלכס בן ארי ומשתתפים בו חברי הקולקטיב אוליפה וכותבות.ים נוספים.

מדבריו של אלכס בן ארי בפתח הדבר לגיליון:

"גיליון האפס. הראשית שבטרם הראשית. החושך על פני תהום. לא לזה כיוונו מלכתחילה, אבל התוכניות לגיליון פתיחה נושאי, שיטתי, מקיף של יצירה אילוצית ומושגית נפרעו יחד עם כל מה שנפרע בראשית אוקטובר. ועם זאת, מרגע שנזנחה הפרוגרמה המקורית התברר כמה נכון, בעת הזו ובכלל, לא להעמיד דבר בין העבודות לבין המציאות. אני לא בטוח שנחזור כבר אי פעם לגיליון מספר אחת".

"יצירה מושגית, הן בספרות והן באומנויות אחרות, היא מטיבה 'טכנולוגית' במובן זה שביסודה נמצאת ההבנה שמנגנוני הייצור של יצירה ואיכויותיה החומריות הם חלק בלתי נפרד ממשמעותה. העבודות בגיליון הנוכחי של "רסן" מותחות קו, כל אחת בדרכה, מן התכונה היסודית הזו אל מציאות המלחמה של חיינו מאז שבעה באוקטובר דרך השימוש בטכנולוגיה כמדיום, כנושא או, במרבית המקרים, בשילוב בין שניהם".

ההשקה ל"רסן" תתקיים ביום שלישי הקרוב 30.4.24 בשעה 19:30 בחנות רידינג בתל אביב: אלנבי 43. מוזמנות ומוזמנים בחום.
מלבדי ישתתפו ויקראו: אלכס בן ארי, איל גרוס, ערן הדס, מיתר מורן, סביון שנהר (סביון), רותם עטר, יונתן פיין.

הפרטים המלאים של ההשקה >>

לקריאת המרצפת: "כאילו המלחמה הייתה לחלק מעונות השנה" >>
(בזמן הקריאה אפשר ללחוץ על החלקים המודגשים ולגלות רבדים נוספים שמוטמעים בטקסט)

ובהזדמנות הזו, אני מיידעת ומזמינה לשני אירועים נוספים

– שיחה בין דנה חפץ וביני לכבוד ספרה "הבית הכחול" שראה אור לאחרונה: חנות הספרים "סיפור פשוט", רחוב שבזי 36 נווה צדק, 24.5.24, בשעה 12:00.

– הסמינר ה-19 לפילוסופיה קונטיננטלית מתקיים מדי יום שישי במוזיאון תל אביב. (ההרצאה שלי תתקיים ביולי, ובינתיים יש תוכנית עשירה ומשמעותית). תוכניית הסמינר ה-19 לפילוסופיה קונטיננטלית - מוזיאון תל אביב >>

 

 

 

 

 

תכנים דומים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פירוק השפה (בעקבות ז'ורז' פרק) כמנגנון של אבל והתנגדות

שמרו את התאריך: 3.9.2026 בלילה, תל אביב

משתתפים בשיחה: עדי שורק, אלכס בן-ארי ועינת קפקא

נדבר על יצירה לשונית המפרקת יצירות קודמות ומערכי דיבור וטקסט קיימים כצורה של עבודת אבל, קינה, פתיחת שאלה, והתנגדות פעילה לצורות שלטון דיקטטוריות. הדוברים עוסקים בשאלות אלו בתחומי עיסוקם – כיוצרים, עורכים, במאים וחוקרים.

הכתב והמכתב – חליפת מכתבים כז'אנר גבולי, בין הד ושתיקה

חליפת המכתבים שייכת לסוגות דמדומים שקשה לעמוד על טיבן, כגון הפתק, היומן, פנקס הרשימות. מצוי בה היסוס בין יום ולילה – בין הראוי להיוותר חבוי כשיחה פרטית לאשר עליו להתגלות; נמצא בה מזיגה בין היומיומי והנשגב; ויש בה עדות לתהליכי הפנמה שכמו קפאו – הכתב מקבע מחשבה על הדף – ובה בעת, כמכתב שלוח, עודם גמישים לעיבוד וממתינים לשיחה. במידה רבה הכתוב הוא הרהור פתוח המסרב לקיבוע, מוכתם בטיוטה, בהרף, כמעשה שאינו מעשה. [קטע מתוך "מסת הכתב, מחשבות על שפה וספרות", לקראת פרסום, רסלינג 2026]

הזמנה לכתיבה

~ התפנו מקומות ספורים להנחיית כתיבה אישית ~
אם אתם מכירים מישהו שמעוניין לקדם תהליך כתיבה, מוזמנים לשתף את המידע.

ואם לכם יש עניין בהנחיית כתיבה אישית שמאפשרת רצף וחשיבה משותפת, מוזמנים ליצור עמי קשר.

ש"י עגנון כותב (אחרת) ציונות

[פרק בפודקאסט "ציונות באי נחת" של ד"ר גלעד שרביט] שיחה שקיימתי עם גלעד שרביט על היצירה המאוחרת של עגנון, על היחס המורכב שלו לציונות בפרט ולשאלות של כוח, ריבונות וצבאיות במיוחד. בין השאר שוחחנו על החשיבות של ידע הגלות היהודי לשם כינונה של מדינה, כדי שזו לא תקרוס למעגלים של אלימות; על יכולת לשאול שאלות בזמנים קשים של אבדן ומלחמה; על הדרך של עגנון לבנות לנו ערי מקלט ספרותיות, ביניהן ברלין, ירושלים, יפו, בוצ'אץ' וגומלידתא הבדויה. [מרצפת 216 בפרוייקט "עיר מקלט, 963 מרצפות"]

קוראת מציאות בסיפור "עד עולם" מאת עגנון

[הרצאה מצולמת, משכנות שאננים, מרץ 2025]

כמה שנים לאחר מלחמת העולם השניה כותב עגנון את "עד עולם" החידתי – בעודו גודש את הסיפור באותיות ע' וג' שכמו נגזרו משם המחבר והמציאו שפת סתרים. שפה ששורשיה במסורות קינה יהודיות וענפיה ביצירות אוונגרד מודרניות.

בהרצאה אני עוקבת אחר סיפורה של העיר הקדומה גומלידתא - סיפור שיש בו אכזריות אנושית, מעגל נקם, עריצות שקמה ונופלת ולשון שאיבדה את תוקפה. סיפור שיש בו גם פתחים לשינוי השטמונים בפְּניה אל הלשון עצמה כאל מרחב מגן.

זהו אחד הסיפורים המאוחרים של עגנון, שצר עבורנו עדשה מיוחדת להתבונן מבעדה בישראל העכשווית.