פה ושם  עדי שורק

"בגוף ראשון" סדנת כתיבה לפרוזה אוטוביוגרפית

מהי פרוזה אוטוביוגרפית? כיצד כותבים בדיה בגוף ראשון? בסדנה "בגוף ראשון" ניצור טקסטים המדגישים את האלמנט האישי שביסודם אך הופכים אותו, באופנים שונים, למרקם סיפורי וליצירת פרוזה. נשוטט בגבולות המציאות והבדיה בעקבות יוצרים שונים, נצרף צרופים בלתי שגרתיים של מכתבים, קטעי יומן, חלום, זיכרון ופרטי יומיום, ניצוק פנטזיה ו"שקר" אל תוך "האמת", נבדוק את שפת ההרהור והפרוזה השירית, נאמץ כתיבה משחקית כמנגנון משחרר, נלך לאיבוד בשפה כדי למצוא את מנעד קולך

.

הסדנה מורכבת מ-10 מפגשים בני כשעתיים. המפגשים הראשונים יוקדשו לז'אנרים שונים של פרוזה אוטוביוגרפית ולהתנסות בצורות כתיבה הקשורות בהם.

שלושת המפגשים האחרונים יוקדשו לעבודה על טקסט אחד שייבחר ע"י כל משתתף/ת.

במהלך המפגשים האחרונים יהיה קשר דוא"ל עם מנחת הסדנה, לעבודת עריכה פרטנית בין המפגשים.

* לא נדרש ניסיון כתיבה קודם

* מתאים גם לאמנים המשלבים טקסט בעבודותיהם

................................

נושאי המפגשים

................................ 

זיכרון: כיצד מפסלים זיכרון לכדי סיפור? נלך בעקבות החפצים הקטנים, החידות, הצרופים, שמאפשרים לזיכרון להפוך לסיפור המאגד בחובו אמירה שאינה רק אישית.

חלום: כיצד יכול החלום להוות קו תפר בין הבדיה למציאות? האם לחשוף את החלום כחלום או לתת לו להלך כסיפור? נבדוק אצל כותבים שונים כיצד ניתן לגייס את החלום אל מציאות הבדיה.

יומיום: האם ניתן לקחת פרטי יומיום שגרתיים ולהפכם לשידרה של מעשה בדיון? האם הבחירה בפרטים אלו הנה מקרית או שמא ניתן להעניק להם כוח מיוחד, ההופך אותם לבסיס ייחודי לכתיבה?

יומן ומכתב: כתיבה של אחר, כתיבה לאחר, כתיבה שלך עצמך מתקופה אחרת. נשוט בעקבות כתיבה בתוך כתיבה, שילוב של קטעי יומן ומכתב בסיפורת, מקור של רפלקסיה והרהור מרתקים על עצם הכתיבה.

 היפוכי בדיה: מדוע חושפת לאה גולדברג את האני האוטוביוגרפי כהקדמה לספר "מכתבים מנסיעה מדומה" ואז עושה ככל יכולתה כדי להצפינו? מדוע יוצר ז'ורז' פרק סמיכויות בדויות לזיכרון הילדות שלו? מדוע בוחרת גרטרוד שטיין בפטפוט מעין סתמי כדי לכתוב על מלחמת העולם השניה?

נבדוק כיצד ניתן לפסוע בשבילים המתפצלים של הזהויות – ננסוק אל שחקי הדמיון, נכבול את עצמנו לאדמה, אל הרגע שאינו מרפה, רגע של תובנה שאיננו מבקשים לעוזבו, שאנו מנסים לתת לכוחותיו להלך קסם בכתיבתנו.

מפגשים מסכמים: מפגשים אלו יוקדשו לטקסט אחד שעליו יבקש/תבקש כל משתתף/ת לעבוד, בהקשר לנושאי הסדנה. במפגשים אלו נדוּן בפרוט בכתיבה של כל משתתף/ת וננסה לעבד יחדיו את התפרים שבין החשיפה למסווה, בין העדות למעשה האמנות. לכל משתתף/ת תנתן האפשרות לעמוד עם מנחת הסדנה בקשר, במהלך הזמן שבין מפגשים אלו, כדי לקבל הצעות עריכה ולהתנסות בעבודה פרטנית.

................................

עדי שורק

................................ 

עדי שורק היא סופרת ועורכת סדרת "ושתי" בהוצאת רסלינג. ספריה - הרומן "שבע מטרוניתות", הנובלה "חללים" ומחזור הסיפורים "תיירות פנים" – זכו לשבחי הביקורת ולהתבחנות מיידית בשדה הספרות הישראלי.

בימים אלו עומד להתפרסם ספרה "לפעמים מאבדים אנשים".

סדרת "ושתי" בעריכתה יצרה מארג של קולות ייחודיים ופורצי דרך, ביניהם: קת'רין מנספילד, דילן תומס, אמילי דיקנסון, קולט, נטלי סארוט, אנני ארנו, גרטרוד שטיין, ז'ורז' בטאיי ועוד רבים אחרים.

................................

פרטים והרשמה

................................

לפרטים ולהרשמה – סיפור פשוט, חנות הספרים בנווה צדק: 03-5107040 . או בדואל: info@sipurpashut.com

יש להרשם מראש. מספר מקומות מוגבל

תכנים דומים

תגובה אחת

  1. אכן, סדנת כתיבה היא חשובה לפיתוח מיומנויותיו של הכותב, וכן ירבו סדנאות כתיבה בכלל. בכלל, נראה שכתיבת פרוזה היא הז'אנר החביב על רוב ציבור הכותבים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נשים חכמות בצמתי הנקם – קריאה תלמודית

[הזמנה להרצאה] הפרשנות התלמודית הדה-קונסטרוקטיבית קושרת ספרות בחוק (אגדה בהלכה), ומפליגה מן ההתנהלות האלימה של הממלכה אל אפשרות אלטרנטיבית. היא עשוייה לעורר השראה לקריאה אחרת של המציאות העכשווית על הטקסטים המכוננים שלה, מתוך קשב מיוחד לקולות נשיים.

יום חמישי, 21.11.2024
כנס החוג לספרות בנושא "בין חיים ומתים"
בניין גילמן באוניברסיטת תל אביב, חדר 496

ונציה, בערב תרסט

[הזמנה לאירוע ספרותי] יום ג', 26.11.2024, שעה 20:00, תאטרון תמונע

מאדאם זונה, פיאם פיילי

[ספר חדש בסדרת "ושתי"] הממואר הפואטי מאדאם זונה משרטט את רישומי הבריחה של המשורר פיאם פיילי מטהראן על רקע רדיפתו כהומוסקסואל ומתנגד שלטון – את מציאת המקלט בישראל ואת חיי השוליים בדרום תל אביב. ליבת הספר היא פרידה רגישה מחיה, חברה שהתאבדה, וסביבה נכרכים ההתמכרות להרואין, אשפוזים בבתי חולים לחולי נפש, יחסי זוגיות, התאהבות, ידידות וגם הטרדה, עם ישראלים שונים.

החיים בישראל אינם קלים. לא מול חומותיה של ירושלים ולא בתוך האושר המעושה של תל אביב המדיף ריח של אומללות ושל ענפים טחובים, שאריות של אותה שמחה שאנשים עוטים על פניהם בשובם מאסון. כשנה לאחר שנמלטתי לישראל מטהראן הייתי לבדי כמעט כל הלילות והימים. כל אחד ברח ממני בצורה כלשהי, או שברחתי מפני הכול באופן כזה או אחר. אני חושב שאורח חיי מעורר באנשים פחד. זה רק טבעי; אחרי הכול, גם אני פוחד מפניהם לעתים קרובות.

צפה ועלתה התהום וביקשה לשטוף את העולם

[הרצאה]
אגדה תלמודית מספרת על דוד המלך שגרם למי התהום לצאת מאיזון, ולאיים בהחרבת העולם. על דוד, ששפך דם רב ועשה מלחמות גדולות, נאסר לבנות את הבית הרוחני,
בית המקדש. למרות זאת הוא ניסה, והתוצאות היו הרות אסון.
הדרך לאיזון מי התהום קשורה ברפלקסיה על מעברי-גבול אלימים, לצד למידה של פרקטיקות נסיגה מכוח – שמלמד האל עצמו. הוא, המופיע כאן כמי שנכון ששמו ימחק למען השכנת שלום.

הנסיגה-משם שמלמד האל, נלמדת ממצבן נטול-השם של נשים, והיא מתרגלת צורות שייכות וקניין שאינן תובעות בעלות, ומשחקות אחרת עם הותרת זכר.

דימוי על העטיפה: "חושבת על קסנדו", שרון פוליאקין. עיצוב עטיפה: נורית וידר קידרון

נכתב בחפצים – סיפורי חלום ווידויים

[קובץ סיפורים, הוצאת ידיעות ספרים]

אישה יוצאת למסע בעיר. מבטה מתעכב על חסרי הבית ועל האבודים; בזכותם תוכל לבחון מחדש זיכרון משפחתי כמוס. המסע מסתעף כשנשזרים בו קרעי חלום וּוידויים, המסכנים את הסדר הקיים.

בספרה החמישי של עדי שורק האני נעשה גמיש, ואנו נעים עמו: מעיין פלאי נהפך לגל כביר, צמד שדיים נהפך לשלושה, דוב קוטב מאיים לטרוף את הבת הקטנה, הנה אנחנו בערימה של חסרי בית, האם אלה שברי עברנו, או שמא פיסות מעתידנו? אנחנו מתוודעים למתים, מנסים למצוא מרפא לשלושה ילדים קבצנים ובעיקר מבקשים שלא לשכוח בעֵרוּת את מה שכתב הלילה בחפצים. [הוצאת ידיעות ספרים, 2024].