קישור להרצאה המצולמת בווידאו:
https://youtu.be/Uxq9bJBfhmk?list=PLyzE8H4XG5iEZ_BpNXLpyRAPaKRn5vElU
ההרצאה התקיימה ב- 21.11.2024, כנס החוג לספרות בנושא "לעמוד בין החיים ובין המתים", בניין גילמן באוניברסיטת תל אביב
--------------
תקציר
--------------
מעשי אונס היו חלק מטבח ה-7 באוקטובר ועוררו רגשות קמאיים. בדומה לסיפורים מקראיים, למחרת האסון גברים "לקחו את הצדק לידיים" ויצאו לקרבות קשים, חלקם בעלי אופי נקמני, והוחרף העדרן של נשים מהשיח והזירה הציבורית.
אני מבקשת לבדוק דרך שונה, העולה מפיגורות נשיות-ספרותיות (אגדיות) שמופיעות בערי המקלט התלמודיות כמי שעומדות בין המתים והחיים. הן מונעות הרג נוסף ובו בזמן יוצרות תיבת תהודה לקורבנות שתוקים, ובייחוד קורבנות אונס, המדומות לא פעם למי שנרצחו.
כזכור, האישה החכמה מתקוע (שמואל ב') מופיעה בהקשר אונס תמר על מנת למנוע את הנקם באבשלום, רוצח אחיו. היא מטרימה את הופעתה של האישה החכמה מאבל בית מעכה, המצילה עיר שלמה, "עיר ואם". החכמות משוחחות עם בעלי סמכות גבריים (דוד המלך ויואב בן צרויה) ולכאורה אינן קשורות בתמר עצמה, שנותרה שתוקה ("ותשב תמר ושוממה") כמין מתה-בחיים – לאחר שהתבקשה להחריש. אך קריאה קרובה לאור פרשנות עיר המקלט בתלמוד, מראה כי הנשים החכמות משיבות אותנו אל קולה של תמר טרם השתקתה: דיבור צלול ואמיץ המאיר את המציאות נכוחה, זועק זעקה, מציע פשרה, מקונן ותובע הכרה.
הפרשנות התלמודית הדה-קונסטרוקטיבית קושרת ספרות בחוק (אגדה בהלכה), ומפליגה מן ההתנהלות האלימה של הממלכה אל אפשרות אלטרנטיבית. היא עשוייה לעורר השראה לקריאה אחרת של המציאות העכשווית על הטקסטים המכוננים שלה, מתוך קשב מיוחד לקולות נשיים.
ההרצאה היא מרצפת מתוך פרוייקט "עיר מקלט 963 מרצפות".
----------------------------------------------
