המבקש לחם; מיצב-כתב [הזמנה]

אני שמחה להזמין למיצב-כתב בשם "המבקש לחם" שאציג כחלק מתערוכה קבוצתית בשם "המקרר 2017".
"המבקש לחם" עוסק בדרי-רחוב וקבצנים – הן מתוך תעוד בכתב של דמויות ממרחב היום-יום בתל-אביב שאותו קיימתי במהלך העשור האחרון, והן מתוך פרגמנטים שליקטתי מתוך המסורת היהודית, על הידע שנצבר בה ביחס למצבי עוני, גלות וחוסר-בית. הפרגמנטים נערמים בעגלת-קניות שעברה דפורמציה והפכה למעין רכב-כלאיים המזכיר גם ארגז ארכיב, והם מזמינים לפשפש ולקרוא בהם.
במיצב שני אלמנטים נוספים: שורות מן השירה המוסלמית העתיקה הקשורות בהענקת מקלט ומחסה. ועורב, המשקיף מן הצד על שברי המילים.
"המקרר 2017" הוא אירוע אמנות רב תחומי, בחלל תעשייתי בן 1900 מ"ר תחת פני האדמה. הוא ממוקם בחלל ששימש בשעתו בית הקירור של השוק הסיטונאי בתל אביב. אוצרות: איריס פשדצקי וגילי אייזנברג.
התערוכה נפתחת ב-.28.12
שיחי גלריה:
29.12 יום ו' 12:00 - עם כלל האמנים.
5.1 יום ו' 12:00 - שיחה ביני ובין הארכיטקט זאב דרוקמן, מטעם עמותת למרחב.
את הפרטים המלאים אפשר למצוא כאן: המקרר 2017
אני מודה למגזין "גרנטה" שפרסם את "כריעה", מבחר פרגמנטים מן המיצב: כריעה  
שלכם,
עדי

תכנים דומים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ש"י עגנון כותב (אחרת) ציונות

[פרק בפודקאסט "ציונות באי נחת" של ד"ר גלעד שרביט] שיחה שקיימתי עם גלעד שרביט על היצירה המאוחרת של עגנון, על היחס המורכב שלו לציונות בפרט ולשאלות של כוח, ריבונות וצבאיות במיוחד. בין השאר שוחחנו על החשיבות של ידע הגלות היהודי לשם כינונה של מדינה, כדי שזו לא תקרוס למעגלים של אלימות; על יכולת לשאול שאלות בזמנים קשים של אבדן ומלחמה; על הדרך של עגנון לבנות לנו ערי מקלט ספרותיות, ביניהן ברלין, ירושלים, יפו, בוצ'אץ' וגומלידתא הבדויה. [מרצפת 216 בפרוייקט "עיר מקלט, 963 מרצפות"]

קוראת מציאות בסיפור "עד עולם" מאת עגנון

[הרצאה מצולמת, משכנות שאננים, מרץ 2025]

כמה שנים לאחר מלחמת העולם השניה כותב עגנון את "עד עולם" החידתי – בעודו גודש את הסיפור באותיות ע' וג' שכמו נגזרו משם המחבר והמציאו שפת סתרים. שפה ששורשיה במסורות קינה יהודיות וענפיה ביצירות אוונגרד מודרניות.

בהרצאה אני עוקבת אחר סיפורה של העיר הקדומה גומלידתא - סיפור שיש בו אכזריות אנושית, מעגל נקם, עריצות שקמה ונופלת ולשון שאיבדה את תוקפה. סיפור שיש בו גם פתחים לשינוי השטמונים בפְּניה אל הלשון עצמה כאל מרחב מגן.

זהו אחד הסיפורים המאוחרים של עגנון, שצר עבורנו עדשה מיוחדת להתבונן מבעדה בישראל העכשווית.

נשים חכמות בצמתי הנקם – קריאה תלמודית

[קישור לוידאו של ההרצאה] האישה החכמה מתקוע (שמואל ב') מופיעה בהקשר אונס תמר על מנת למנוע את הנקם באבשלום, רוצח אחיו. היא מטרימה את הופעתה של האישה החכמה מאבל בית מעכה, המצילה עיר שלמה, "עיר ואם". החכמות משוחחות עם בעלי סמכות גבריים (דוד המלך ויואב בן צרויה) ולכאורה אינן קשורות בתמר עצמה, שנותרה שתוקה ("ותשב תמר ושוממה") כמין מתה-בחיים – לאחר שהתבקשה להחריש. אך קריאה קרובה לאור פרשנות עיר המקלט בתלמוד, מראה כי הנשים החכמות משיבות אותנו אל קולה של תמר טרם השתקתה: דיבור צלול ואמיץ המאיר את המציאות נכוחה, זועק זעקה, מציע פשרה, מקונן ותובע הכרה. ההרצאה היא מרצפת בפרוייקט "עיר מקלט 963 מרצפות".

השקה, נכתב בחפצים

מוזמנות.ים להשקת ספרי "נכתב בחפצים – סיפורי חלום ווידויים"
יום שישי, 6.12.2024, בשעה 13:00
"המקרר" רחוב החשמונאים 90 תל אביב (כניסה מאחור)

משתתפים: מעין איתן, דנה אמיר, סלין אסייג, עודד וולקשטיין, לילך לחמן, שאול סתר, שרון פוליאקין, נועה צדקה.
מוזיקה: חיים רחמני. אשמח מאוד להתראות שם

ונציה, בערב תרסט

[הזמנה לאירוע ספרותי] יום ג', 26.11.2024, שעה 20:00, תאטרון תמונע