פה ושם  עדי שורק

המעבר בתעלות הדמע תקין > נועה צדקה

[ספר ב-ושתי]

"אני יודעת ארבעים מילים בפולנית (אולי קצת יותר)   אני יודעת להרכיב משפט של שני מילים   הבחורה יפה   העץ ירוק   הקיר לבן"

"ארקדיוש אומר שהרצון שלי להירגע זה כמו שפיל ירצה ללבוש חליפה"

.............................................................................
ציטוט מתוך הספר "המעבר בתעלות הדמע תקין" מאת נועה צדקה
............................................................................

מחכה שהזמן יעבור   זה לא סימן לחיים שקורים בהם

ורוצלאב, 2002.

התנועה שלך בראש שולחת אותך החוצה לגשם ולכולם את נראית nice עם מחלת הנפש הדמיונית שלך

פשוט נפגעתי   אני כבר לא יודעת ממה   שאני באה ולא מציעים לשתות איתי כוס תה   שממהרים לי מול העיניים והולכים

צילום עצמי, ורוצלב, 2002.

החתול שמצאתי  אני לא בסדר   הייתי צריכה ללכת איתו לוטרינר   הייתי צריכה לחכות לוטרינר במקום לקרוא לו פוצקלה  פוצקלה   בוא אלי   פוצקלה שלי

אנחנו כבר יכולים לישון אחד ליד השני בלי להתעורר כמה פעמים באמצע הלילה

בראי בחדר אני נראית זקנה   בראי בשירותים אני מסתכלת   רוחצת פנים בסבון ושוטפת

ארקדיוש חבר שלי כבר שלוש שנים ורק פעמיים הוא ראה אותי מסתרקת מול מראה

חלום שהיה לי בארץ: חגית טסה לאמריקה   היא ואני כמעט טובעות בים

ארקדיוש אומר שהבגדים שלי נראים עלובים   ניסיתי להסביר שבאמת התחלתי לפתח גישה אנטי קפיטליסטית   שאני שונאת לקנות ולקנות ולקנות   שפעם לאנשים היה מעיל אחד לכל החיים  זוג גרביים שהיו תופרים   זוג נעליים אחד לכל החיים   בסוף קניתי קצת דברים ב H&M

מרכז קניות "ביידרונקה", ורוצלאב, 2002.

יוצא מהחדר שנהייה לסטודיו ומספר לי על הציור החדש   הוא מרגיש קצת לחוץ לשתף אותי בדברים   הוא פוחד שאם אני ישנה במיטה והוא לא הספיק לנשק אז תהייה לי   אני אהייה לי   אני אכעס ותהייה לי   הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לאמן מישהו   אבל זה קצת קורה

חלמתי שאני הורגת מאה דגים בשביל לעשות עבודת אמנות   אין לי שיקולים טובים של אקווריום ומים   אבל כמה ממשיכים לחיות מתחת למים בכל מיני גדלים וסוגים

אני בחדר עם שני אנשים ומנסה לשמוע קול אחד   ביחד עם שני אנשים אני שלושה אנשים

שיחה, ארקיוש ויוסט, רוטרדם, 2001.

תכנים דומים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נשים חכמות בצמתי הנקם – קריאה תלמודית

[קישור לוידאו של ההרצאה] האישה החכמה מתקוע (שמואל ב') מופיעה בהקשר אונס תמר על מנת למנוע את הנקם באבשלום, רוצח אחיו. היא מטרימה את הופעתה של האישה החכמה מאבל בית מעכה, המצילה עיר שלמה, "עיר ואם". החכמות משוחחות עם בעלי סמכות גבריים (דוד המלך ויואב בן צרויה) ולכאורה אינן קשורות בתמר עצמה, שנותרה שתוקה ("ותשב תמר ושוממה") כמין מתה-בחיים – לאחר שהתבקשה להחריש. אך קריאה קרובה לאור פרשנות עיר המקלט בתלמוד, מראה כי הנשים החכמות משיבות אותנו אל קולה של תמר טרם השתקתה: דיבור צלול ואמיץ המאיר את המציאות נכוחה, זועק זעקה, מציע פשרה, מקונן ותובע הכרה. ההרצאה היא מרצפת בפרוייקט "עיר מקלט 963 מרצפות".

השקה, נכתב בחפצים

מוזמנות.ים להשקת ספרי "נכתב בחפצים – סיפורי חלום ווידויים"
יום שישי, 6.12.2024, בשעה 13:00
"המקרר" רחוב החשמונאים 90 תל אביב (כניסה מאחור)

משתתפים: מעין איתן, דנה אמיר, סלין אסייג, עודד וולקשטיין, לילך לחמן, שאול סתר, שרון פוליאקין, נועה צדקה.
מוזיקה: חיים רחמני. אשמח מאוד להתראות שם

ונציה, בערב תרסט

[הזמנה לאירוע ספרותי] יום ג', 26.11.2024, שעה 20:00, תאטרון תמונע

מאדאם זונה, פיאם פיילי

[ספר חדש בסדרת "ושתי"] הממואר הפואטי מאדאם זונה משרטט את רישומי הבריחה של המשורר פיאם פיילי מטהראן על רקע רדיפתו כהומוסקסואל ומתנגד שלטון – את מציאת המקלט בישראל ואת חיי השוליים בדרום תל אביב. ליבת הספר היא פרידה רגישה מחיה, חברה שהתאבדה, וסביבה נכרכים ההתמכרות להרואין, אשפוזים בבתי חולים לחולי נפש, יחסי זוגיות, התאהבות, ידידות וגם הטרדה, עם ישראלים שונים.

החיים בישראל אינם קלים. לא מול חומותיה של ירושלים ולא בתוך האושר המעושה של תל אביב המדיף ריח של אומללות ושל ענפים טחובים, שאריות של אותה שמחה שאנשים עוטים על פניהם בשובם מאסון. כשנה לאחר שנמלטתי לישראל מטהראן הייתי לבדי כמעט כל הלילות והימים. כל אחד ברח ממני בצורה כלשהי, או שברחתי מפני הכול באופן כזה או אחר. אני חושב שאורח חיי מעורר באנשים פחד. זה רק טבעי; אחרי הכול, גם אני פוחד מפניהם לעתים קרובות.

צפה ועלתה התהום וביקשה לשטוף את העולם

[הרצאה]
אגדה תלמודית מספרת על דוד המלך שגרם למי התהום לצאת מאיזון, ולאיים בהחרבת העולם. על דוד, ששפך דם רב ועשה מלחמות גדולות, נאסר לבנות את הבית הרוחני,
בית המקדש. למרות זאת הוא ניסה, והתוצאות היו הרות אסון.
הדרך לאיזון מי התהום קשורה ברפלקסיה על מעברי-גבול אלימים, לצד למידה של פרקטיקות נסיגה מכוח – שמלמד האל עצמו. הוא, המופיע כאן כמי שנכון ששמו ימחק למען השכנת שלום.

הנסיגה-משם שמלמד האל, נלמדת ממצבן נטול-השם של נשים, והיא מתרגלת צורות שייכות וקניין שאינן תובעות בעלות, ומשחקות אחרת עם הותרת זכר.