פה ושם  עדי שורק

שחור ולבן [סיפור קצרצר]

 חלמתי חלום בשחור לבן. לא שלא היו צבעים, החלום היה בצבע, לא כמו סרט ישן. חלמתי בו על שחור ועל לבן בתוך הצבע הזורם של הרחוב, בתוך אנשיו השותים קפה במתינות בכוסות ישנות שקופות בעלות ידית, בבית קפה ותיק, בפינת רחוב.

לוּ שאגאל היה מצייר עכשיו היה מצייר זאת כך:
כלבה שחורה גדולה חוצה את הכביש במהירות, ניתקת  מאדוֹניתה, נשמטת, עוברת לגדה השניה לטרוף חתול.
הכלבה השחורה מחזיקה בין שיניה חתול לבן ומכונית לבנה עומדת לדרוס את הכלבה השחורה שעה שאדוניתה מתעוררת בבעתה גופנית, מוכת בטן בהלה.

תכנים דומים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מרחב כתיבה, קיץ-סתיו 2022

סדנה לפיתוח טקסטים בהתהוות: מסה, ממואר ופרוזה // ימי ד' פעם בשבועיים בזוּם, 19:30-17:30, החל מ-22.6.22 //
עבור כתיבה אנו זקוקים למרחב, שבו ניתן להיפרד מתביעות היומיום וליצור רצף אחר, שבו נקשרת מילה במילה, ונוצר המטווה המיוחד של הטקסט. "מרחב כתיבה" היא מסגרת שנועדה לשם כך – לעודד רצף כתיבה ולעורר מחשבה, להבטיח מקום שקט וקשוב המעניק התייחסות רצינית לטקסט שתבקשו לכתוב, ולמהלכיו.

Shelter Shelter

A poetic exploration of the Tel Aviv University's shelter signs and the Talmudic Cities of Refuge

[Published in The Tel Aviv Review of Books, Winter 2021; Translated by Alex Stein]

אם ובת (ומלחמה)

עגלה נוסעת עמוסה בילדים. האם גם בתי עליה? אנשים רבים מצויים סביב. הצפיפות אילצה אותי לזוז וכשחזרתי כבר לא הייתה... המשכתי ללכת וללכת, לבדי כל כך, איש אינו יכול להצטרף, אין אפילו אפשרות להעלות זאת על הדעת שכן כולם שורדים ונשארו שם בצפיפות, ולקרוא במין ייאוש במתחמים הנטושים, ולהרחיק למקומות שאין סיבה שבתי תהיה דווקא בהם, רק להמשיך לצעוד ולחפש
["המוסך", בעריכת צוות כתב העת]