בפתקים יש מחשבות גולמיות למדי שמעסיקות אותי מזה זמן, ולמרות שלא התפתחו לכדי מסה או מאמר הן אינן מרפות. אני מביאה אותן כך, ראשוניות, גמלוניות מעט, בגדר העלאת אפשרות, הצעה רוויית אסוציאציות, מטאפורה שמספיקה לעצמה.
הן בבחינת פתק שנרשם בחופזה, אשר שאריות בלתי מעובדות מצויות בו כעקבות או כשביל, ציון פרקטי כדי שלא לשכוח דבר-מה או שאולי דווקא מתיר את השכחה - את הסרת עולה של מחשבה, מסירה מהירה הלאה, לידיו של אחר

פירוק השפה (בעקבות ז'ורז' פרק) כמנגנון של אבל והתנגדות
שמרו את התאריך: 3.9.2026 בלילה, תל אביב
משתתפים בשיחה: עדי שורק, אלכס בן-ארי ועינת קפקא
נדבר על יצירה לשונית המפרקת יצירות קודמות ומערכי דיבור וטקסט קיימים כצורה של עבודת אבל, קינה, פתיחת שאלה, והתנגדות פעילה לצורות שלטון דיקטטוריות. הדוברים עוסקים בשאלות אלו בתחומי עיסוקם – כיוצרים, עורכים, במאים וחוקרים.



