פה ושם  עדי שורק

העיר, המרחב והספרות – מפגש שיח

14 במרץ 2019, 17:00 - 18:30 הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי, אוניברסיטת תל-אביב

מפגש שיח בין עדי שורק ועודד מנדה-לוי, מנחה: עודד וולקשטיין

הרומן "נתן" מאת עדי שורק מסופר כשיטוט בעיר ניו-יורק, מבעד עיניו של נתן, ישראלי שהסתבך בחובות ומחפש בעיר הגדולה מוצא. מצבו השכוח, הסיפי, מאיר את המרחב באופן מרושש ועשיר גם יחד.
הספר "אני זוכר" מאת ד"ר עודד מנדה-לוי בונה ומפורר את העיר תל-אביב מזיכרונו המוחשי והמתעתע של הילד, הנער והגבר שגדל בה.
בשיחה ביניהם יקראו שורק ומנדה-לוי מספריהם, וידברו על העיר כעל מרחב הטרוגני רב-פנים. מרחב שבה-בעת שהוא מכיל את הבנוי והמצוי סביב, את החיים כאן ועכשיו – הוא גם מרקמם של ציטוטים, זכרונות תרבותיים, עקבותיהם של מתים – שאנו משוטטים ביניהם מדעת ובבלי דעת, עדים לרחשיהם ושוזרים אותם באותה מַפָּה כפולת פנים שבין היומיום והספרות, בין החיים והכתב.

את הערב ינחה ד"ר עודד וולקשטיין, חוקר ספרות, מתרגם ועורך בהוצאת כתר. מרצה במכללת ספיר ומחבר הספרים "אני אומר לכם שאני מת – מסות על אדגר אלן פו" (רסלינג) ו"משמרת לילה" (ידיעות ספרים).
 
על המשתתפים:
עדי שורק היא גם מחברת ספר הפרוזה "תיירות פנים" (2006) הקושר בין האלפבית העברי לערים חיפה ותל-אביב. בימים אלו היא עוסקת בשאלה "מהי הספרות כעיר מקלט?" במסגרת מחקרה לדוקטורט. "נתן", הוא ספרה הרביעי.
ד"ר עודד מנדה-לוי הוא גם מחברם של שני ספרי מחקר על העיר והספרות: "על קצה המקום" (2011), "לקרוא את העיר" (2010). "אני זוכר", הוא ספרו השני בפרוזה.

המפגש יתקיים ביום חמישי, 14 במרץ 2019 בשעה 17:00 
מוזמנים להגיע למפגש, גם אם לא קראתם את הספרים.
​משך המפגש כשעה וחצי .
הכניסה חופשית אך מומלצת הרשמה מראש >>

פיליפ רנצר, "העגלה הגדולה, 2002

תכנים דומים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מרחב כתיבה, קיץ-סתיו 2022

סדנה לפיתוח טקסטים בהתהוות: מסה, ממואר ופרוזה // ימי ד' פעם בשבועיים בזוּם, 19:30-17:30, החל מ-22.6.22 //
עבור כתיבה אנו זקוקים למרחב, שבו ניתן להיפרד מתביעות היומיום וליצור רצף אחר, שבו נקשרת מילה במילה, ונוצר המטווה המיוחד של הטקסט. "מרחב כתיבה" היא מסגרת שנועדה לשם כך – לעודד רצף כתיבה ולעורר מחשבה, להבטיח מקום שקט וקשוב המעניק התייחסות רצינית לטקסט שתבקשו לכתוב, ולמהלכיו.

Shelter Shelter

A poetic exploration of the Tel Aviv University's shelter signs and the Talmudic Cities of Refuge

[Published in The Tel Aviv Review of Books, Winter 2021; Translated by Alex Stein]

אם ובת (ומלחמה)

עגלה נוסעת עמוסה בילדים. האם גם בתי עליה? אנשים רבים מצויים סביב. הצפיפות אילצה אותי לזוז וכשחזרתי כבר לא הייתה... המשכתי ללכת וללכת, לבדי כל כך, איש אינו יכול להצטרף, אין אפילו אפשרות להעלות זאת על הדעת שכן כולם שורדים ונשארו שם בצפיפות, ולקרוא במין ייאוש במתחמים הנטושים, ולהרחיק למקומות שאין סיבה שבתי תהיה דווקא בהם, רק להמשיך לצעוד ולחפש
["המוסך", בעריכת צוות כתב העת]