פה ושם  עדי שורק

המעבר בתעלות הדמע תקין > נועה צדקה

ארקדיוש, בית קפה, וארשה.

 [ספר ב-ושתי]
 
"אני יודעת ארבעים מילים בפולנית (אולי קצת יותר)   אני יודעת להרכיב משפט של שני מילים   הבחורה יפה   העץ ירוק   הקיר לבן"   

 "ארקדיוש אומר שהרצון שלי להירגע זה כמו שפיל ירצה ללבוש חליפה"       

.............................................................................
ציטוט מתוך הספר "המעבר בתעלות הדמע תקין" מאת נועה צדקה
............................................................................       

מחכה שהזמן יעבור   זה לא סימן לחיים שקורים בהם  

ורוצלאב, 2002.

 
התנועה שלך בראש שולחת אותך החוצה לגשם ולכולם את נראית nice עם מחלת הנפש הדמיונית שלך   

פשוט נפגעתי   אני כבר לא יודעת ממה   שאני באה ולא מציעים לשתות איתי כוס תה   שממהרים לי מול העיניים והולכים 
      

צילום עצמי, ורוצלב, 2002.

 החתול שמצאתי     אני לא בסדר   הייתי צריכה ללכת איתו לוטרינר   הייתי צריכה לחכות לוטרינר במקום לקרוא לו פוצקלה  פוצקלה   בוא אלי   פוצקלה שלי       

 אנחנו כבר יכולים לישון אחד ליד השני בלי להתעורר כמה פעמים באמצע הלילה       

 בראי בחדר אני נראית זקנה   בראי בשירותים אני מסתכלת   רוחצת פנים בסבון ושוטפת       

 ארקדיוש חבר שלי כבר שלוש שנים ורק פעמיים הוא ראה אותי מסתרקת מול מראה       

 חלום שהיה לי בארץ: חגית טסה לאמריקה   היא ואני כמעט טובעות בים       

 ארקדיוש אומר שהבגדים שלי נראים עלובים   ניסיתי להסביר שבאמת התחלתי לפתח גישה אנטי קפיטליסטית   שאני שונאת לקנות ולקנות ולקנות   שפעם לאנשים היה מעיל אחד לכל החיים  זוג גרביים שהיו תופרים   זוג נעליים אחד לכל החיים   בסוף קניתי קצת דברים ב H&M         

מרכז קניות "ביידרונקה", ורוצלאב, 2002.

יוצא מהחדר שנהייה לסטודיו ומספר לי על הציור החדש   הוא מרגיש קצת לחוץ לשתף אותי בדברים   הוא פוחד שאם אני ישנה במיטה והוא לא הספיק לנשק אז תהייה לי   אני אהייה לי   אני אכעס ותהייה לי   הדבר האחרון שאני רוצה לעשות זה לאמן מישהו   אבל זה קצת קורה         

 חלמתי שאני הורגת מאה דגים בשביל לעשות עבודת אמנות   אין לי שיקולים טובים של אקווריום ומים   אבל כמה ממשיכים לחיות מתחת למים בכל מיני גדלים וסוגים         

אני בחדר עם שני אנשים ומנסה לשמוע קול אחד   ביחד עם שני אנשים אני שלושה אנשים
      

שיחה, ארקיוש ויוסט, רוטרדם, 2001.

תכנים דומים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מרחב כתיבה, קיץ-סתיו 2022

סדנה לפיתוח טקסטים בהתהוות: מסה, ממואר ופרוזה // ימי ד' פעם בשבועיים בזוּם, 19:30-17:30, החל מ-22.6.22 //
עבור כתיבה אנו זקוקים למרחב, שבו ניתן להיפרד מתביעות היומיום וליצור רצף אחר, שבו נקשרת מילה במילה, ונוצר המטווה המיוחד של הטקסט. "מרחב כתיבה" היא מסגרת שנועדה לשם כך – לעודד רצף כתיבה ולעורר מחשבה, להבטיח מקום שקט וקשוב המעניק התייחסות רצינית לטקסט שתבקשו לכתוב, ולמהלכיו.

Shelter Shelter

A poetic exploration of the Tel Aviv University's shelter signs and the Talmudic Cities of Refuge

[Published in The Tel Aviv Review of Books, Winter 2021; Translated by Alex Stein]

אם ובת (ומלחמה)

עגלה נוסעת עמוסה בילדים. האם גם בתי עליה? אנשים רבים מצויים סביב. הצפיפות אילצה אותי לזוז וכשחזרתי כבר לא הייתה... המשכתי ללכת וללכת, לבדי כל כך, איש אינו יכול להצטרף, אין אפילו אפשרות להעלות זאת על הדעת שכן כולם שורדים ונשארו שם בצפיפות, ולקרוא במין ייאוש במתחמים הנטושים, ולהרחיק למקומות שאין סיבה שבתי תהיה דווקא בהם, רק להמשיך לצעוד ולחפש
["המוסך", בעריכת צוות כתב העת]