בפתקים יש מחשבות גולמיות למדי שמעסיקות אותי מזה זמן, ולמרות שלא התפתחו לכדי מסה או מאמר הן אינן מרפות. אני מביאה אותן כך, ראשוניות, גמלוניות מעט, בגדר העלאת אפשרות, הצעה רוויית אסוציאציות, מטאפורה שמספיקה לעצמה.
הן בבחינת פתק שנרשם בחופזה, אשר שאריות בלתי מעובדות מצויות בו כעקבות או כשביל, ציון פרקטי כדי שלא לשכוח דבר-מה או שאולי דווקא מתיר את השכחה - את הסרת עולה של מחשבה, מסירה מהירה הלאה, לידיו של אחר
אמילי דיקנסון, מבט מחדש
[הזמנה לסדנת קריאה עם לילך לחמן ומבחר ציטוטים מתוך "אולי הלב" לאמילי דיקנסון]
"קראו לכם לנפות עיזבון. בחדר השינה מצאתם תיבת עץ ובה מאות גיליונות תפורים וצרורים במחברות. דפים קשורים בסרט אדום, אחרים מאוגדים בשחור, מקופלים בקפידה. חלקם חתומים בשעווה. במגירות השולחן אניצי חוט, פיסות נייר, מעטפות גזורות. פרח מיובש על גב קבלה. דמעת דיו שחורה בשולי תעודת אחריות למנורה".