פה ושם  עדי שורק

מיילס דייויס

אֶלגיה לְאטד | עידן צבעוני

לרגעים כמעט הוּתכנו זה בזה והיינו לאיש אחד. כמו פקעות יפות שעומדות להיפתח לשעות ספורות בלבד ואז להיכנע לצו הזמן. זו הייתה כנראה מעין סימביוזה שאיש מאתנו לא ביקש לעצמו, סימביוזה שעל סף העלמות, תת-עורית למחצה. מלחיצה. אבל באתה מידה לא מורגשת, אוורירית, דלילת חמצן. [קטע מתוך סיפור שפורסם ב"גרנטה" 02. ובנוסף מידע על אירועי-גרנטה בירושלים ובתל אביב]