פה ושם  עדי שורק

נער צל, חנה הלבנה, פיה ואביר

אני מזמינה לקרוא כמה קטעים מתוך הספר שלי ("לפעמים מאבדים אנשים") שפורסמו בכתב העת "הפרוטוקולים" של בצלאל. כולם קשורים בנושא

indestructible object, Man Ray

ה"אלביתי", כלומר במה שהוא מפחיד בתוך הבית, או מאיים במרחב שאמור להיות בטוח.
"נער צל" מתאר מבט של אישה בהריון שצועדת בשדרות ח"ן, רואה נער פלסטיני בסוף יום עבודה ליד פיגום, וחושבת מה תעשה עם צערה לנוכח מבטו המפוחד | "חנה הלבנה" נובע ממבט של אותה אישה, נקרא לה "הדוברת", או האני הטקסטואלי שלי, שמתבוננת בחסרת בית החיה בסמוך לביתה | "פיה" מתאר משחקים של ילדה בפיות, מרגלים ושודדי ים - נסיונות רצח אכזריים של אמהות בלב ארוחת ערב ויכולת להבחין בכוכבים ו"אביר" הוא תמונה של אם המנחמת את בנה מחלום מפחיד, שהפחיד אפילו אותה עצמה.

בהזדמנות זו אזכיר שההשקה לספר שלי מתקיימת בעוד שבועיים [9/7/13, 19:00 תולעת ספרים מזא"ה], וממש אשמח להתראות בה.

הנה הקישור לטקסטים ב"פרוטוקולים" של בצלאל >>

הנה קישור להזמנה להשקה >>

תכנים דומים

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מרחב כתיבה, קיץ-סתיו 2022

סדנה לפיתוח טקסטים בהתהוות: מסה, ממואר ופרוזה // ימי ד' פעם בשבועיים בזוּם, 19:30-17:30, החל מ-22.6.22 //
עבור כתיבה אנו זקוקים למרחב, שבו ניתן להיפרד מתביעות היומיום וליצור רצף אחר, שבו נקשרת מילה במילה, ונוצר המטווה המיוחד של הטקסט. "מרחב כתיבה" היא מסגרת שנועדה לשם כך – לעודד רצף כתיבה ולעורר מחשבה, להבטיח מקום שקט וקשוב המעניק התייחסות רצינית לטקסט שתבקשו לכתוב, ולמהלכיו.

Shelter Shelter

A poetic exploration of the Tel Aviv University's shelter signs and the Talmudic Cities of Refuge

[Published in The Tel Aviv Review of Books, Winter 2021; Translated by Alex Stein]

אם ובת (ומלחמה)

עגלה נוסעת עמוסה בילדים. האם גם בתי עליה? אנשים רבים מצויים סביב. הצפיפות אילצה אותי לזוז וכשחזרתי כבר לא הייתה... המשכתי ללכת וללכת, לבדי כל כך, איש אינו יכול להצטרף, אין אפילו אפשרות להעלות זאת על הדעת שכן כולם שורדים ונשארו שם בצפיפות, ולקרוא במין ייאוש במתחמים הנטושים, ולהרחיק למקומות שאין סיבה שבתי תהיה דווקא בהם, רק להמשיך לצעוד ולחפש
["המוסך", בעריכת צוות כתב העת]