פה ושם  עדי שורק

האירוע [ספר חדש ב-ושתי]

"בתחילת אוקטובר שכבתי כמה פעמים עם פ', סטודנט למדעי המדינה שפגשתי במהלך החופשה ... ידעתי שאני בתקופת סיכון, אבל לא האמנתי שזה יכול להכות בתוכי "שורש". בכל הקשור לאהבה ולעונג לא הרגשתי שיש לי גוף שונה במהותו מזה של גברים".

האירוע עוסק בהפלה ובהדהוד השתיקה החברתית והרגשית אשר מתקיים ביחס אליה – עד היום. הוא הופך את מה שאין זוכרים את התאריך שלו, את מה שנוטים שלא לציין, ל"אירוע", לדבר-מה שניתן לכתוב עליו, שיש לדבר בו. הוא מוציא את ניסיונן נטול המילים של נשים כה רבות אל התרבות.

האירוע, ספרה של אנני ארנו, עוסק בהפלה לא חוקית בצרפת של שנות ה-60: בחורה כבת עשרים ושלוש, סטודנטית מבריקה ובת למשפחת פועלים, נאלצת להתמודד לבדה, תוך כדי סכנת מוות ובעזרת חברים ספורים, עם גורלה כמי שנכנסה להיריון לא רצוי – בתקופה שבה נשים כבר היו חופשיות לכאורה לקיים יחסי מין מחוץ לנישואין.

אנני ארנו – אחת הסופרות הידועות ופורצות הדרך בצרפת כיום – כותבת סיפורת אוטוביוגרפית באופן ייחודי. סגנונה הפשוט והמאופק, המתאר צומתי חיים רוויי עוצמה, יוצר מפגש סיפורי מרגש.

"כבר שנים אני סובבת סביב האירוע הזה בחיי. קריאה ברומן על הפלה ממיטה עליי זעזוע חסר דימויים או מחשבות, כאילו המילים מתחלפות מיד בתחושה אלימה ... הזמן התחיל לנוע עם הסיפור הזה, והוא גורר אותי למרות רצוני ... אני רוצה לשקוע שוב באותה תקופה בחיי ולדעת מה נמצא בה. הבדיקה המדוקדקת הזאת תלבש צורת סיפור, שהוא לבדו יכול להחיות אירוע שהיה רק זמן בתוכי ומחוצה לי".

לינק לעמוד הספר בסדרת ושתי, הוצאת רסלינג

תכנים דומים

מרחב כתיבה, קיץ-סתיו 2022

סדנה לפיתוח טקסטים בהתהוות: מסה, ממואר ופרוזה // ימי ד' פעם בשבועיים בזוּם, 19:30-17:30, החל מ-22.6.22 //
עבור כתיבה אנו זקוקים למרחב, שבו ניתן להיפרד מתביעות היומיום וליצור רצף אחר, שבו נקשרת מילה במילה, ונוצר המטווה המיוחד של הטקסט. "מרחב כתיבה" היא מסגרת שנועדה לשם כך – לעודד רצף כתיבה ולעורר מחשבה, להבטיח מקום שקט וקשוב המעניק התייחסות רצינית לטקסט שתבקשו לכתוב, ולמהלכיו.

Shelter Shelter

A poetic exploration of the Tel Aviv University's shelter signs and the Talmudic Cities of Refuge

[Published in The Tel Aviv Review of Books, Winter 2021; Translated by Alex Stein]

אם ובת (ומלחמה)

עגלה נוסעת עמוסה בילדים. האם גם בתי עליה? אנשים רבים מצויים סביב. הצפיפות אילצה אותי לזוז וכשחזרתי כבר לא הייתה... המשכתי ללכת וללכת, לבדי כל כך, איש אינו יכול להצטרף, אין אפילו אפשרות להעלות זאת על הדעת שכן כולם שורדים ונשארו שם בצפיפות, ולקרוא במין ייאוש במתחמים הנטושים, ולהרחיק למקומות שאין סיבה שבתי תהיה דווקא בהם, רק להמשיך לצעוד ולחפש
["המוסך", בעריכת צוות כתב העת]