ההרצאה התקיימה ב- 21.11.2024, כנס החוג לספרות בנושא "לעמוד בין החיים ובין המתים", בניין גילמן באוניברסיטת תל אביב

--------------
תקציר
--------------

מעשי אונס היו חלק מטבח ה-7 באוקטובר ועוררו רגשות קמאיים. בדומה לסיפורים מקראיים, למחרת האסון גברים "לקחו את הצדק לידיים" ויצאו לקרבות קשים, חלקם בעלי אופי נקמני, והוחרף העדרן של נשים מהשיח והזירה הציבורית.

אני מבקשת לבדוק דרך שונה, העולה מפיגורות נשיות-ספרותיות (אגדיות) שמופיעות בערי המקלט התלמודיות כמי שעומדות בין המתים והחיים. הן מונעות הרג נוסף ובו בזמן יוצרות תיבת תהודה לקורבנות שתוקים, ובייחוד קורבנות אונס, המדומות לא פעם למי שנרצחו.

כזכור, האישה החכמה מתקוע (שמואל ב') מופיעה בהקשר אונס תמר על מנת למנוע את הנקם באבשלום, רוצח אחיו. היא מטרימה את הופעתה של האישה החכמה מאבל בית מעכה, המצילה עיר שלמה, "עיר ואם". החכמות משוחחות עם בעלי סמכות גבריים (דוד המלך ויואב בן צרויה) ולכאורה אינן קשורות בתמר עצמה, שנותרה שתוקה ("ותשב תמר ושוממה") כמין מתה-בחיים – לאחר שהתבקשה להחריש. אך קריאה קרובה לאור פרשנות עיר המקלט בתלמוד, מראה כי הנשים החכמות משיבות אותנו אל קולה של תמר טרם השתקתה: דיבור צלול ואמיץ המאיר את המציאות נכוחה, זועק זעקה, מציע פשרה, מקונן ותובע הכרה.

הפרשנות התלמודית הדה-קונסטרוקטיבית קושרת ספרות בחוק (אגדה בהלכה), ומפליגה מן ההתנהלות האלימה של הממלכה אל אפשרות אלטרנטיבית. היא עשוייה לעורר השראה לקריאה אחרת של המציאות העכשווית על הטקסטים המכוננים שלה, מתוך קשב מיוחד לקולות נשיים.

ההרצאה היא מרצפת מתוך פרוייקט "עיר מקלט 963 מרצפות".

----------------------------------------------

The post נשים חכמות בצמתי הנקם – קריאה תלמודית appeared first on פה ושם.

The post השקה, נכתב בחפצים appeared first on פה ושם.

יום ג', 26.11.2024, שעה 20:00, תאטרון תמונע מארח סדרה לספרות, תל אביב

ערב שכולו תרסט

ערב לכבוד הוצאת תרסט של עודד מנדה-לוי ובו נשתתף, ארבעה כותבים שפרסמו בתרסט:

דנה אמיר, יהונתן דיין, נועם גלזר, עדי שורק (עם הנובלה הזעירה "ונציה").

מוזיקה: אנטישפע, עורך: חגי לינק

מוזמנות ומוזמנים בחום.

פרטים מלאים וכרטיסים >>

The post ונציה, בערב תרסט appeared first on פה ושם.

יום ו', 12.7.24, 10:30, מוזיאון תל אביב
במסגרת "הסמינר ה-19 לפילוסופיה קונטיננטלית: פילוסופיה תחת מלחמה". 

אגדה תלמודית מספרת על דוד המלך שגרם למי התהום לצאת מאיזון, ולאיים בהחרבת העולם. על דוד, ששפך דם רב ועשה מלחמות גדולות, נאסר לבנות את הבית הרוחני, בית המקדש. למרות זאת הוא ניסה, והתוצאות היו הרות אסון. הדרך לאיזון מי התהום קשורה ברפלקסיה על מעברי-גבול אלימים, לצד למידה של פרקטיקות נסיגה מכוח – שמלמד האל עצמו. הוא, המופיע כאן כמי שנכון ששמו ימחק למען השכנת שלום.

הנסיגה-משם שמלמד האל, נלמדת ממצבן נטול-השם של נשים, והיא מתרגלת צורות שייכות וקניין שאינן תובעות בעלות, ומשחקות אחרת עם הותרת זכר.

אגדת מי התהום שופכת אור מיוחד על ימים אלו: אנשי דמים שאינם יודעים לפעול בדרכים שאינן כוחניות, ידע נשי שאיננו מעורב בתהליכי קבלת החלטות, השכנת שלום שטבעה בתהום הנשייה... מאידך, היא מזכירה את קיומה של יכולת פרשנית שמסוגלת להציל חיים.

האגדה מופיעה בתלמוד הבבלי במסכת "מכות", שבה נידונה סוגיית עיר המקלט והיא מהווה חלק מתשתיות העיר. אדון בה מתוך התייחסות לדבריהם של הלן סיקסו, עמנואל לוינס וז'אק דרידה על שאלות של שייכות, זכרון ושכחה.

~ ההרצאה היא מרצפת מספר 212 בפרוייקט: עיר מקלט 963 מרצפות ~

לצד הרצאתי תרצה גם ד"ר עדי אפעל. בתום ההרצאות יתקיים דיון עם הקהל.

להזמנת כרטיס (50 ש"ח) במוזיאון תל אביב >> 

.

צילום: גלגל רפאים (1) | עדי שורק 2021

The post צפה ועלתה התהום וביקשה לשטוף את העולם appeared first on פה ושם.

לספרות מושגית ואילוצית (אוליפיאנית). הגיליון הראשון מוקדש לנושא "מלחמה", עורך אותו אלכס בן ארי ומשתתפים בו חברי הקולקטיב אוליפה וכותבות.ים נוספים.

מדבריו של אלכס בן ארי בפתח הדבר לגיליון:

"גיליון האפס. הראשית שבטרם הראשית. החושך על פני תהום. לא לזה כיוונו מלכתחילה, אבל התוכניות לגיליון פתיחה נושאי, שיטתי, מקיף של יצירה אילוצית ומושגית נפרעו יחד עם כל מה שנפרע בראשית אוקטובר. ועם זאת, מרגע שנזנחה הפרוגרמה המקורית התברר כמה נכון, בעת הזו ובכלל, לא להעמיד דבר בין העבודות לבין המציאות. אני לא בטוח שנחזור כבר אי פעם לגיליון מספר אחת".

"יצירה מושגית, הן בספרות והן באומנויות אחרות, היא מטיבה 'טכנולוגית' במובן זה שביסודה נמצאת ההבנה שמנגנוני הייצור של יצירה ואיכויותיה החומריות הם חלק בלתי נפרד ממשמעותה. העבודות בגיליון הנוכחי של "רסן" מותחות קו, כל אחת בדרכה, מן התכונה היסודית הזו אל מציאות המלחמה של חיינו מאז שבעה באוקטובר דרך השימוש בטכנולוגיה כמדיום, כנושא או, במרבית המקרים, בשילוב בין שניהם".

ההשקה ל"רסן" תתקיים ביום שלישי הקרוב 30.4.24 בשעה 19:30 בחנות רידינג בתל אביב: אלנבי 43. מוזמנות ומוזמנים בחום.
מלבדי ישתתפו ויקראו: אלכס בן ארי, איל גרוס, ערן הדס, מיתר מורן, סביון שנהר (סביון), רותם עטר, יונתן פיין.

הפרטים המלאים של ההשקה >>

לקריאת המרצפת: "כאילו המלחמה הייתה לחלק מעונות השנה" >>
(בזמן הקריאה אפשר ללחוץ על החלקים המודגשים ולגלות רבדים נוספים שמוטמעים בטקסט)

ובהזדמנות הזו, אני מיידעת ומזמינה לשני אירועים נוספים

– שיחה בין דנה חפץ וביני לכבוד ספרה "הבית הכחול" שראה אור לאחרונה: חנות הספרים "סיפור פשוט", רחוב שבזי 36 נווה צדק, 24.5.24, בשעה 12:00.

– הסמינר ה-19 לפילוסופיה קונטיננטלית מתקיים מדי יום שישי במוזיאון תל אביב. (ההרצאה שלי תתקיים ביולי, ובינתיים יש תוכנית עשירה ומשמעותית). תוכניית הסמינר ה-19 לפילוסופיה קונטיננטלית - מוזיאון תל אביב >>

The post מרצפת חדשה ב"עיר מקלט" והזמנה לכמה אירועים appeared first on פה ושם.

אני שמחה ליידע על סדנת קריאה של לילך לחמן ביצירתה של אמילי דיקנסון שתתקיים בבית אריאלה, בעקבות הספר "אולי הלב" שלילך תרגמה וערכה ופורסם בסדרת "ושתי" שלי.
ללמוד אצל לילך בכלל, ולקרוא עימה משוררת מסתורית ונפלאה כמו אמילי דיקנסון בפרט, זו חוויה משנת חיים. העומק של דיקנסון, ומגעיה הרפלקסיביים עם קצות הקיום, נראים לי נכונים עכשיו במיוחד. מוזמנות ומוזמנים בחום.

> מעבדת קריאה, בית אריאלה, ימי שני בבוקר, החל מ26.2.24. לפרטים >>

>> להזמנת הספר "אולי הלב" >>

--------------------------------------------

ציטוטים נבחרים מתוך "אולי הלב"
--------------------------------------------

אחרית הדבר, מאת לילך לחמן

קראו לכם לנפות עיזבון. בחדר השינה מצאתם תיבת עץ ובה מאות גיליונות תפורים וצרורים במחברות. דפים קשורים בסרט אדום, אחרים מאוגדים בשחור, מקופלים בקפידה. חלקם חתומים בשעווה. במגירות השולחן אניצי חוט, פיסות נייר, מעטפות גזורות. פרח מיובש על גב קבלה. דמעת דיו שחורה בשולי תעודת אחריות למנורה. רשימת מצרכים על קרטון. מתכון לאפיית לחם על פס שרוחבו 14 מ"מ. בפינה העליונה מלות ברכה מטפסות ועולות זו על גבי זו. על השולחן קסת דיו בצורת כלב פעור פה. בסמוך לה נייר מכתבים חתוך: מלים שנמחקו בקו, אותיות כתב נטויות, רווחים משתנים, מירכאות לא צפויות, מקצב של צלבים, מקפים וקווים מפרידים. מקבץ אותיות סביב בול של רכבת קיטור, שאליו צמודים קטעים שנגזרו מכתב עת ועליהם מודפס "אליזבת בָּרֶט בראונינג" ו"ג'ורג' אליוט". בהרף עין זיהיתם את הדפים הממוענים, הצרורות שאוגדו למחזורים, השורות המקוטעות; רשת פרומה של סימנים ומרווחים – כל זה שעדיין לא נמצא לו שֵׁם, האם יכולתם לומר כי היתה כאן שירה? יום קודם לכן שרפתם עשרות מכתבים שהיו חלק מן העיזבון הזה (מי יכול היה לדעת?). מה שמונח לפניכם חייב לראות אור.

הרגשתי שסע בהכרה

הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁסַע בַּהַכָּרָה –

כְּאִלּוּ הַמֹּחַ נִבְקַע –

נִסִּיתִי לְחַבֵּר – תָּו לְתָו –

אַךְ כְּלוּם לֹא נִתְאַחָה –

 

הַמַּחְשָׁבָה שֶׁלִּפְנֵי, כִּוַּנְתִּי

לְצָרֵף אֶל הַמַּחְשָׁבָה שֶׁאַחֲרֵי –

אַךְ הָרֶצֶף פָּקְעוּ צְלִילָיו –

כְּמוֹ כַּדּוּרִים – אַַרְצָה –

 

[אמילי דיקנסון, "אולי הלב", מתוך פרק השירים, תרגום: לילך לחמן]

תני לי

תני לי

ללכת ראשונה

סו, היות ש

אני תמיד גרה

בים ומכירה

את הדרך –

פעמיים הייתי טובעת

להציל אותך

מִשְּׁקִיעָה, סוזי,

לו רק יכולתי

לכסות את עינייך

כך שלא תוכלי

לראות את המים –

[אמילי דיקנסון, "אולי הלב", מתוך פרק המכתבים והפתקים, תרגום: לילך לחמן]

• הדימוי על כריכת הספר, צבי לחמן.

The post אמילי דיקנסון, מבט מחדש appeared first on פה ושם.

שישי | 16.2.24 | 11:00, המשכן לאמנות עין חרוד.

בשיח הגלריה הבא בתערוכתו של צבי לחמן, נארח את ד"ר גבריאלה מן ואת עדי שורק.

ד"ר מן היא  פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית, שתדבר על הרלוונטיות של מצבים שנעים בין ידיעה ללא-ידיעה ושמחלצים זיכרונות של אסונות קודמים מתוך תהומות השכחה. כיצד נוכחותם הפיסולית של עבודותיו של צביקה לחמן, וההתבוננות בהם, כמו  מאפשרת את ניבוי העבר ואת סימון העתיד?

עדי שורק היא אמנית, סופרת, עורכת סדרת "ושתי" בהוצאת רסלינג, וחוקרת ספרות יהודית הכותבת על סוגיית עיר המקלט. היא תדבר על רוך וקושי, "אגדה והלכה", דרך המתח בין חידת היצירה הפותחת לבין החוק החורץ דין למוות וחיים, כפי שמשתקפים מיצירותיו של לחמן. במיוחד תתמקד בדמויות האם בפסליו, המזכירות את הפעולה החידתית של אמהות בעיר המקלט התלמודית, שתפקידן למנוע אלימות ומעגלי נקם. המפגש יהיה בעל אופי נסיוני, בהשראת התלמוד, פתוח לשיחה בעל פה בין הדוברת (הפסלים) והקהל.

בסיום השיח יתקיים סיור בתערוכה עם האמן. ההשתתפות בשיח בהרשמה לשבת ישראלית, בקישור הזה >> https://tinyurl.com/ybexjjjk

צילום הפסל: אברהם חי

The post פנים אל פנים – אמהות, אלימות ועיר מקלט appeared first on פה ושם.

שני | 18.3.24 | 20:30 | Palais des Thés דיזנגוף 131 תל אביב

אסתר אורנר יושבת כאן בתל אביב וכותבת בצרפתית. היא ממציאה ז'אנרים יחודיים ובחלק מהם, כמו בספר הזה, נותנת למתים לכתוב.

לכבוד ספרה החדש של אורנר "בין חיים לחיים", שראה אור בהוצאת תשע נשמות, נתכנס לשיחה עם אסתר אורנר עצמה, עם ריטה קוגן ועמי.

לפגוש את אסתר זו תמיד הזדמנות לחכמה ולחום, להיות עדה ליכולתה הנדירה לדבר בפיקחון ובהומור על כאבים גדולים מנשוא, לשזור בספרות את פרטי הפרטים של היומיום, ואני מצפה לשיחה הזו במיוחד.

מוזמנות ומוזמנים בחום.
מספר המקומות מוגבל, להשתתפות מומלץ להרשם דרך הדוא"ל: rachel.samoul@gmail.com

The post "בין חיים לחיים" appeared first on פה ושם.

The post פגיעה מגדרית במלחמה, סופרות וחוקרות קוראות יחד - הזמנה appeared first on פה ושם.

יש אנשים שהם שליחים לדבר מה. לפעמים קשה לדעת שליחים למה, ונדמה שיש בהם דבר נסתר. חסרי שם, חסרי בית, הם פוסעים. ואנו מתבוננים בהם כבמראה מזככת או מעציבה, אולי בסקרנות, בהערכה, ברחמים, או באיזו שותפות.

*

לקראת הכנס מלאכים בשמי תל אביב – צילום וההוויה הנסתרת אני נעה בין חסרי הבית בתל אביב לבין דמויות האנשים של מיכל רובנר.

אני שבה להרהר במיצב-הכתב המבקש לחם שהצגתי לפני כמה שנים בגלריית "המקרר", שכולל תיעוד חסרי בית ומשוטטי רחוב שאני מקיימת מזה שני עשורים. חסרי הבית הם דמויות ביניים בעיר. משהו בדמותם שאיבדה או ויתרה על שייכות, תנועתם המיוחדת במרחב, החשיפות שלהם הנותנת אמון באנושי, מזכירים לי לעתים מלאכים; במיוחד בשל מה שהם מעוררים בעיר. העובדה שתל אביב מתירה ללא מעט חסרי בית לשהות במרחב ואינה מסלקת אותם, חושפת ממד מלאכי בעיר עצמה. באנושיות שמתקיימת כאן.

בדברים רבים מאוד צריך להיות ביקורתיים לאנושיות הישראלית. אבל בהקשר הזה, דווקא כאן יש כוחות שמוכנים לשאת את האתגר שמעמידים משוטטי הרחוב וחסרי הבית לאנשים הרגילים. וזה תמיד נס בעיניי: הנה, האיש עם שתי-עגלות-הקניות-העמוסות-בשקיות-ריקות, עדיין כאן. וזו שתלתה כביסה בשדרות רוטשילד עברה עוד לילה בלא פגע. וזה שצועק ומבקש שקל מיושבי בתי הקפה בכיכר הבימה שב למעגלי צעקותיו.

לא רק בגלל ההקלה שהם ניצלו שוב, אני חשה את תחושת הנס. אלא שהימצאותם מגנה על העיר מפני אלימותה, מגנה על העיר מפני רצונה להיטהר טיהור מסוכן, מגנה על העיר מפני התייפייפות משכיחה, מבעיתה, השוכחת את האנושי בחולשותיו ודוחקת אותו הרחק ממנה.

בכנס המתקרב, חשבתי ללכת מחסרי הבית אל האנשים-מלאכים של מיכל רובנר, אותן פיגורות נטולות פנים "טרשיות" כלשונה של רובנר, שבכל זאת מותירות בנו רושם מיוחד ונוגעות ללב. הן מעלות תהיות ביחס לשייכות ולאנונימיות, להמוניות ולקירבה. אחשוב על צילום ועל כתב, מה מתירה לי ההתבוננות של הכותבת, הלא מצלמת? מה אוסרת על עצמה רובנר המצלמת? ולהפך, למה היא נעתרת?

הפיגורות של המלאך אצל ולטר בנימין יאירו דבר מה משלהן על צילום, כתיבה וזמן ובין כל הדברים, כך אני מקווה, תישזר העברית. שפה שיוצרת במושגים "איש", "מלאך", "שליח" וגם "אלוהים" – קשרים בין עליונים ותחתונים. בין הדברים הגלויים ביותר לעין, החומריים ביותר, הניתנים להרחה, למישוש ולצילום ובין מה שאינו גלוי – חסד נסתר, עוול סמוי – הנוכחים בקיומנו היומיומי.

יום שלישי הקרוב, 11.7.2023. אולם אתינגר, בניין גילמן, קומה 1, אוניברסיטת תל אביב. 9:00-15:00.

זהו הכנס השנתי של התכנית לפוטותרפיה, אני שמחה מאוד ליטול בו חלק לצד ראשת התכנית ענת בוצר, רות נצר, רפאל מלאך ואחרים. צפויות הרצאות בתחומים מגוונים כגון פסיכואנליזה, חקר המוח, עבודה סוציאלית וכמובן צילום.

הכנס בתשלום וכולל ארוחת צהריים. ויש להרשם אליו מראש.
מוזמנות ומוזמנים בחום, מאוד אשמח להפגש שם.

כאן כל הפרטים: מלאכים בשמי תל אביב - צילום וההוויה הנסתרת >>

The post אנשים ומלאכים, לקראת כנס "מלאכים בשמי תל אביב - צילום וההוויה הנסתרת" appeared first on פה ושם.