קולנוע Archives - פה ושם https://adisorek.com/tag/קולנוע/ עדי שורק Sun, 25 Jun 2023 07:23:09 +0000 he-IL hourly 1 השחקן בסרט רואה עצמו כבגלות https://adisorek.com/%d7%94%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%9f-%d7%91%d7%a1%d7%a8%d7%98-%d7%a8%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%95-%d7%9b%d7%91%d7%92%d7%9c%d7%95%d7%aa/ https://adisorek.com/%d7%94%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%9f-%d7%91%d7%a1%d7%a8%d7%98-%d7%a8%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%95-%d7%9b%d7%91%d7%92%d7%9c%d7%95%d7%aa/#respond Mon, 01 Jun 2015 17:45:05 +0000 https://adisorek.wordpress.com/?p=58964 מסה בעקבות דבריו של לואיג'י פירנדלו | "השחקן בסרט רואה עצמו כבגלות. הוא גולה לא רק מן הבמה, אלא מאישיותו-הוא. הוא חש, באי-נוחות עמומה, את הריקנות הנבצרת-מהבנה הנוצרת באשר גופו נהפך לתופעה בת-חלוף, שהוא הולך ומתנדף, שנגזלים ממנו ממשותו, חיוניותו, קולו והרעשים שהוא משמיע בדממה... המכשור הקט ישחק בצלו לפני הקהל ואילו הוא עצמו צריך להסתפק בהצגה לפני המכשור".

The post השחקן בסרט רואה עצמו כבגלות appeared first on פה ושם.

]]> [בעקבות דבריו של  לואיג'י פירנדלו]

בבית אביחי הזמינו אותי להשתתף בפרוייקט שעוסק באלמנטים ספרותיים שוליים (יומנים, הערות שוליים וכו'). אני כתבתי על ציטוט קטן שחבוי בתוך מסה גדולה.

"השחקן בסרט רואה עצמו כבגלות. הוא גולה לא רק מן הבמה, אלא מאישיותו-הוא. הוא חש, באי-נוחות עמומה, את הריקנות הנבצרת-מהבנה הנוצרת באשר גופו נהפך לתופעה בת-חלוף, שהוא הולך ומתנדף, שנגזלים ממנו ממשותו, חיוניותו, קולו והרעשים שהוא משמיע בדממה... המכשור הקט ישחק בצלו לפני הקהל ואילו הוא עצמו צריך להסתפק בהצגה לפני המכשור". pirandelo

תוך כדי הכנותיי להרצאה עבור סטודנטים לאמנות, שמתי לב לקטע קצרצר המצוטט בתוך המסה הידועה "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני" מאת ולטר בנימין. שם, באותו הציטוט, מדבר המחזאי והסופר האיטלקי לואיג'י פירנדלו על שחקן הקולנוע. לרוב לא ניתנת לציטוט של פירנדלו תשומת לב מיוחדת בין שאר העניינים הנידונים במסה, אבל בשבילי, מאותו רגע ואילך, הוא נהפך לתגלית. פקעת זעירה שכדאי
לחלץ ולהביט בה בפני עצמה כבפרגמנט, כבשארית דחוסה.

לקריאת דברי המלאים במגזין בית אביחי >>

The post השחקן בסרט רואה עצמו כבגלות appeared first on פה ושם.

]]> https://adisorek.com/%d7%94%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%9f-%d7%91%d7%a1%d7%a8%d7%98-%d7%a8%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%95-%d7%9b%d7%91%d7%92%d7%9c%d7%95%d7%aa/feed/ 0 קולנוע בסינמטק חיפה [סיפור קצרצר] https://adisorek.com/%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%95%d7%a2-%d7%91%d7%a1%d7%99%d7%a0%d7%9e%d7%98%d7%a7-%d7%97%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%a7%d7%a6%d7%a8%d7%a6%d7%a8/ Sat, 07 Feb 2009 23:09:37 +0000 http://www.notes.co.il/sorek/52752.asp המרחב שנפתח בין מסך הקולנוע לבין האולם הקטן ודחוס האוויר
של הסינמטק הופר תכופות על-ידי "תקלה טכנית שתתוקן בהקדם". הפסקות
אלה יצרו – כנראה כמו בכל קולנוע שכונתי – הווי הנדמה כה
פרטי עד שהוא מעלה דמעות בעיני כול.
כאן היו אלו
צעדיו המהירים והמכונסים בהלוך-ושוב של אברג'יל הכחוש (בכיסי חליפתו השחורה,
המהוהה, היו קוביות חשיש חומות לשימוש ולמכירה), אשר חצו את
במת העץ החורקת למרגלות המסך.

The post קולנוע בסינמטק חיפה [סיפור קצרצר] appeared first on פה ושם.

]]> >> פורסם בספר תיירות פנים, 2006 >>

המרחב שנפתח בין מסך הקולנוע לבין האולם הקטן ודחוס האוויר
של הסינמטק הופר תכופות על-ידי "תקלה טכנית שתתוקן בהקדם". הפסקות
אלה יצרו – כנראה כמו בכל קולנוע שכונתי – הווי הנדמה כה
פרטי עד שהוא מעלה דמעות בעיני כול. כאן היו אלו
צעדיו המהירים והמכונסים בהלוך-ושוב של אברג'יל הכחוש (בכיסי חליפתו השחורה,
המהוהה, היו קוביות חשיש חומות לשימוש ולמכירה), אשר חצו את
במת העץ החורקת למרגלות המסך. הם גררו מייד צעקות השתתפות
מצד הקהל שכמו דיבּב את דמותו הדקה, כאילו יצאה מסרט
אילם שהוצג בתחילת המאה שעברה. כך, כפנטומימאי שלא ניצֵל את
כישרונו אלא על רקע השקופית האפורה רצוצה המודיעה על תקלה
(שצבעה את פניו בלבן והדגישה את רזונם בצללית שחורה), היה
נעמד מול האור ומנפנף בידיו, מתריס כנגד מסריט אלמוני שהתבצר
בכוך ההקרנה כמו בטירה מאובקת, דלת אמצעים. תווי פיו הקפוץ
היו כה ברורים באותו זמן, כה חדים, עד שנדמה כי
מייד יקפצו שפתיו ממושבן ויפצחו בנאום מינימליסטי מתארך ללא גוף.
אך כשהסרט חזר והוקרן מחדש נרתע "איש התקלות" בפתאומיות, וזה
שעל גופו הוקרנו אינספור סצינות מסרטים ידועי שם, נאלץ לפנות
את הבמה בבעתה נחרדת לאחר שהצופים, חסידי הרגע שעבר, גידפו
אותו לרדת. [182]

רשימה זו היא חלק מהשרשרת "הלינק שלא נגמר" – משחק שבו מועבר קישור מאדם אחד לשני ויוצר מעין טיול בין אתרים אישיים שונים. מסר אותו אלי נאור ואני מעבירה הלאה למיטל שרון ולאתר המשועשע והחד המשותף לה ולאיתמר שאלתיאל  הסיפור האמיתי המזעזע של"מגזין תרבות רב משתתפים, שעוסק בספרות, מיאוס, מבנים ויחסי כוחות".

הדרך של הקישור הנודד עד כה:

סיני גז –> עידו קינן –> אטימולוגיה עממית –> מעיין דר –> המזבלה –> יוני
ציגלר –> יאיר יונה –> שמוליק כץ –> נדב לזר –> אורי איילון –> ד”ר אייל גרוס –> אייל ניב –> נתי יפת –> דותן –> נדב פרץ –> שחר –> דובי –> גדי אלכסנדרוביץ’ –> נמרוד אבישר –> אלעד –> תום –> נאור –> עדי שורק –> מיטל שרון

 

The post קולנוע בסינמטק חיפה [סיפור קצרצר] appeared first on פה ושם.

]]>