שיחה שקיימתי עם גלעד שרביט על היצירה המאוחרת של עגנון, על היחס המורכב שלו לציונות בפרט ולשאלות של כוח, ריבונות וצבאיות במיוחד.

בין השאר שוחחנו על החשיבות של ידע הגלות היהודי לשם כינונה של מדינה, כך שזו לא תקרוס למעגלים של אלימות; על יכולת לשאול שאלות בזמנים קשים של אבדן ומלחמה; על הדרך של עגנון לבנות לנו ערי מקלט ספרותיות, ביניהן ברלין, ירושלים, יפו, בוצ'אץ' וגומלידתא הבדויה. יחד קראנו ב"עד הנה" וב"עד עולם".

מוזמנות ומוזמנים להקשיב כאן בספוטיפיי >>

(או בפלטפורמות פודקאסט אחרות)

השיחה היא מרצפת #216 בפרוייקט עיר מקלט 963 מרצפות

* הדימוי הוא נחלת הכלל, לקוח מתוך הספר:

1837-9 ,P. Cranch, Illustrations of the New Philosophy 

אפשר לראותו כאן: https://pdimagearchive.org/images/ba54ecfa-6062-4937-b032-483f5b692369/

The post ש"י עגנון כותב (אחרת) ציונות appeared first on פה ושם.

כמה שנים לאחר מלחמת העולם השניה כותב עגנון את "עד עולם" החידתי – בעודו גודש את הסיפור באותיות ע' וג' שכמו נגזרו משם המחבר והמציאו שפת סתרים. שפה ששורשיה במסורות קינה יהודיות וענפיה ביצירות אוונגרד מודרניות.

בהרצאה אני עוקבת אחר סיפורה של העיר הקדומה גומלידתא - סיפור שיש בו אכזריות אנושית, מעגל נקם, עריצות שקמה ונופלת ולשון שאיבדה את תוקפה. סיפור שיש בו גם פתחים לשינוי הטמונים בפניה אל הלשון עצמה כאל מרחב מגן.

זהו אחד הסיפורים המאוחרים של עגנון, שצר עבורנו עדשה מיוחדת להתבונן מבעדה בישראל העכשווית.

לצפיה בהרצאה >>

~ ההרצאה היא חלק מן הסדרה המקוונת "קריאת מציאות" מטעם משכנות שאננים, שבה סופרים, משוררים ואנשי רוח קוראים את המציאות שאחרי ה-7 באוקטובר ביצירות ספרותיות שלא מכאן ולא מעכשיו. עורכת: נעמה בר-איתן ~

ההרצאה היא מרצפת 215 בפרוייקט עיר מקלט 963 מרצפות

The post קוראת מציאות בסיפור "עד עולם" מאת עגנון appeared first on פה ושם.

יום ו', 12.7.24, 10:30, מוזיאון תל אביב
במסגרת "הסמינר ה-19 לפילוסופיה קונטיננטלית: פילוסופיה תחת מלחמה". 

אגדה תלמודית מספרת על דוד המלך שגרם למי התהום לצאת מאיזון, ולאיים בהחרבת העולם. על דוד, ששפך דם רב ועשה מלחמות גדולות, נאסר לבנות את הבית הרוחני, בית המקדש. למרות זאת הוא ניסה, והתוצאות היו הרות אסון. הדרך לאיזון מי התהום קשורה ברפלקסיה על מעברי-גבול אלימים, לצד למידה של פרקטיקות נסיגה מכוח – שמלמד האל עצמו. הוא, המופיע כאן כמי שנכון ששמו ימחק למען השכנת שלום.

הנסיגה-משם שמלמד האל, נלמדת ממצבן נטול-השם של נשים, והיא מתרגלת צורות שייכות וקניין שאינן תובעות בעלות, ומשחקות אחרת עם הותרת זכר.

אגדת מי התהום שופכת אור מיוחד על ימים אלו: אנשי דמים שאינם יודעים לפעול בדרכים שאינן כוחניות, ידע נשי שאיננו מעורב בתהליכי קבלת החלטות, השכנת שלום שטבעה בתהום הנשייה... מאידך, היא מזכירה את קיומה של יכולת פרשנית שמסוגלת להציל חיים.

האגדה מופיעה בתלמוד הבבלי במסכת "מכות", שבה נידונה סוגיית עיר המקלט והיא מהווה חלק מתשתיות העיר. אדון בה מתוך התייחסות לדבריהם של הלן סיקסו, עמנואל לוינס וז'אק דרידה על שאלות של שייכות, זכרון ושכחה.

~ ההרצאה היא מרצפת מספר 212 בפרוייקט: עיר מקלט 963 מרצפות ~

לצד הרצאתי תרצה גם ד"ר עדי אפעל. בתום ההרצאות יתקיים דיון עם הקהל.

להזמנת כרטיס (50 ש"ח) במוזיאון תל אביב >> 

.

צילום: גלגל רפאים (1) | עדי שורק 2021

The post צפה ועלתה התהום וביקשה לשטוף את העולם appeared first on פה ושם.

 

... אותו קיץ שבו התקיימה המלחמה היה קיץ נוסף שבו התקיימה מלחמה, שכן גם בקיץ הקודם, זה של 2013, התקיימה מלחמה. נדמה היה שכך יהיה תמיד, כאילו המלחמה הייתה לחלק מעונות השנה כמו שהשמים הפכו לברזל והאדמה לתהום כסויה. בראשי נוצרה מחשבה מאגית: אשב שנה בכיכר מעל המקלט, בגינה שמצויה בה. אכתוב מתוך נסיגה, במעין היעשות צמח, סלע או אריח, מגובה שיחי החולות והפרחים, הדשא וגזעי העצים, קרוב לקרקע החפורה. קיוויתי שאולי כך, מתוך העדות הזו, אגיע לקיץ הבא מוכנה יותר. תחילה שרטטתי במחברת את מתווה שמונה הדלתות החבויות ברחבת הכיכר. ספרתי את המרצפות שחיפו עליהן: כך וכך לרוחב; כך וכך לאורך; ומסגרת ברזל דקה סביבן. רציתי לכתוב משהו שיהדהד את המבנה הזה...

מרצפת זו, שהציטוט מעלה לקוח ממנה, זכתה להיות חלק מכתב עת מיוחד במינו בשם "רסן", שאפשר לה להתפרסם עם מבעים בין-תחומיים. אני מודה לעורכים על עזרתם – אלכס בן-ארי ואיל גרוס שפועלם קשור בכתיבה בין תחומית המהדהדת גם מרחבי אמנות פלסטיים ומרחבים מתמטיים-חישוביים. כתב העת "רסן" הוא של קבוצת אוליפה ישראלית, שלוקחת השראה מOuLiPo הצרפתית. קבוצה ספרותית שז'ורז' פרק, הסופר האהוב עליי שאני חוקרת ולומדת ממנו בלי הפסקה, היה חלק פעיל בה.

בזכות האירוח של "רסן" את המרצפת שלי – אפשר למצוא בה רבדים מוטמעים נסתרים: לחיצה על המילה "פיוט", למשל, מובילה אל פיוט מופלא ששרה מורין נהדר ונכתב בידי אברהם אבן עזרא; לחיצה על המילים "לא נשמעת" מובילה אל רישום מרגש וחכם של ספא קדח, שכתבה מילון עיר מקלט לקראת מפגשנו בתכנית של התואר השני לאמנות באוניברסיטת חיפה; לחיצה על מילים מודגשות נוספות תוביל לרישום שלי מתחילת הפרוייקט ולציטוטים מהתלמוד.

לקריאת המרצפת כולה ולשיטוט ברבדים המוטמעים בכתב העת "רסן" >>

עיצוב ופרשנות טיפוגרפית: רועי רגב.

מוזיקה: מורין נהדר, "אגדלך אלוהי כל נשמה", מתוך האלבום "ישנה בחיק ילדות"; מילים: אברהם אבן עזרא. עיבוד והלחנה לפי לחן עממי פרסי: מורין נהדר.
מורין נהדר היא זמרת, יוצרת, פייטנית, חוקרת, כלת פרס אורי אורבך לתרבות יהודית בתחום המוזיקה לשנת 2023.

רישום בין ערבית ועברית: ספא קדח, מתוך מחברת הסקיצות, 2020.
ספא קדח היא אמנית בוגרת התואר השני לאמנות באוניברסיטת חיפה. השתתפה בתערוכות כגון: "יסוד בודד", מרכז אדמונד דה רוטשילד, תל אביב 2021; "משובש.ת משותפ.ת", בית הגפן, 2022.

המחברת מודה ליוספה רז על עזרתה בתרגום לאנגלית ולאלמוג בהר על עזרתו בבחירת הפיוט.

This tile began to be written in 2014 as part of the interdisciplinary project "City of Refuge". This is one of the 963 pavements that will eventually be in the "City of Refuge", a number I determined based on the number of tiles in the Habima Square in Tel Aviv, which cover the doors embedded in the ground of the square and lead to the shelter beneath it.

The text consists of a reflection on daily life in Israel and Tel Aviv, following a diary I wrote during a year when I sat in the square in the mornings, before the start of the workday, and after I brought my little daughter to kindergarten. It corresponds with the question of the "city of refuge" in the Babylonian Talmud - in the Talmud, the text itself is a city of refuge, i.e. a special discussion space designed to break bloodshed. The shape of the pavement is influenced at the same time by the tiles covering the doors of the shelter in the square, and by the shape of the page of the Babylonian Talmud. It requires spatial writing/reading, meaning a fragmented, wandering movement that encounters both saturation and the loss of meanings.

So far, about 210 tiles have been created.

Now, when we have begun to re-count reality after October 7, something in the counting of the tiles continues - determined to maintain the close attention and investigation to which "City of Refuge" is commited. Yet, something is also muted, struck. And I'm still looking for a way of counting that will be correct now, a way of continuing as well as a way of stopping.

Typographic design and interpretation: Roei Regev.

Music: Composition and performance: Maureen Nehedar, "I Shall Praise You", from the album "Asleep in the Bosom of Childhood"; Lyrics: Abraham Ibn Ezra.

Drawing Between Arabic and Hebrew: Safa Kadah, from a sketchbook, 2020.

The author thanks Yosefa Raz for her help with the English translation of this passage, and Almog Behar for his help in choosing the liturgical hymn.

לפרוייקט עיר מקלט 963 מרצפות >>

The post כאילו המלחמה הייתה לחלק מעונות השנה appeared first on פה ושם.