חברות וחברים יקרים, אם אתם מכירים מישהו שמעוניין לקדם תהליך כתיבה, מוזמנים לשתף את המידע.

וכמובן, אם לכם יש עניין בהנחיית כתיבה אישית שמאפשרת רצף וחשיבה משותפת, מוזמנים לכתוב אלי לדוא"ל: sorek.adi@gmail.com או דרך צרו קשר כאן >>

ראו מטה פרטים נוספים והמלצות.

במהלך המפגשים אנו קוראים טקסט שכתבת, מתבוננים בחומרים ובשאלות העולים ממנו, לומדים ממורי דרך – כותבות וכותבים מעוררי השראה – וניתנות התנסויות להמשך הכתיבה בין המפגשים. ההנחיה מתאימה הן לתהליכי כתיבה בתחילתם והן לטקסטים שכבר החלו להתגבש ומבקשים להמשיך ולהתפתח. המפגשים מתקיימים בזום, אחת לשבוע.

לשמחתי, בעקבות הנחיית כתיבה, פורסמו טקסטים בבמות משמעותיות ואף תורגמו וזכו בפרסים.

להסבר מקיף, רשימת פרסומים והמלצות >>

מבחר המלצות

עדי ליוותה אותי באופן שאיפשר לי לזקק רעיונות ומחשבות לכדי תמה כתובה ונהירה. במקביל, עדי זיהתה את הנקודות המרכזיות עבורי בטקסט והעניקה לי את היכולת להרחיב, להעמיק ובכך לשתף את הקוראים בסוגיות משמעותיות בכתיבתי. מעבר לכך, ההנחייה הייתה נעימה, גמישה ומותאמת למרחב ולזמן שלי.

אני אנצל את ההזדמנות להודות לעדי שבעזרתה המסה האישית הפכה לבעלת ערך ופורסמה במוסף סופשבוע של "הארץ".

אייל ארליך, יוני 2026

-----------------------------------------------------------------

כתבתי מסה אישית, וכשסיימתי היה לי ברור שאני זקוקה ליד מכוונת שתעזור לי לשדרג אותה. חברה המליצה לי על עדי בתור מנחת כתיבה מה שהתגלה לי בהמשך כמתנה של ממש.
עדי הביאה לתהליך הלימוד את ידענותה הרבה יחד עם הקשבה רגישה לטקסט ודקויות אבחנה שהותאמו בדיוק רב למידותיי ולצרכיי. כל אלו איפשרו לי לשפר ולשדרג את הטקסטים שלי הרבה מעבר למה שחשבתי שיש ביכולתי ובכישרוני לעשות.
בעזרת הנחייתה הצמודה והמקצוענית של עדי למדתי לדייק את דבריי, לשים לב למה שלא משרת את הטקסט ולוותר עליו, לא לפחד מפתיחות וכנות, לא ליפול לקלישאות, להוסיף פואטיקה ורגש לטקסט ולייצר בו עומק ועניין. בנוסף, למדתי מעדי טכניקות כתיבה מגוונות שסיפקו לי צידה להמשך דרכי ככותבת.

שמחה מאד שזכיתי במנחת כתיבה מוכשרת שכזו וממליצה על עדי בחום לכל מי שזקוקה לליווי כתיבה.

מיכל זאבי, מרץ 2026

-----------------------------------------------------------------

חיפשתי מסגרת שתתאים לי לכתיבה. לא היה זה פשוט למצוא כיון שלא ידעתי בדיוק מה אני מחפשת, אך משמצאתי את עדי לא היה מדויק מזה. הכתיבה שלי מצאה בית ואני קיבלתי משאב חדש בחיים. במפגשים עם עדי קורה לטקסטים שלי קסם – הם מתקבלים באהבה, נקראים בעין טובה שרואה את כל מה שיפה, ובהכוונה עדינה מבריקים והופכים ליהלום, וגם את הקצוות המצהיבים ואת הפינות החשוכות שנכון לנערם ולהאיר, קודם כל בתוכי פנימה ואז גם בין השורות. בסוף כל מפגש הטקסט שלי כבר לא חלקיק אטומי בעולם, יש לו נוכחות, שורשים וגזע ואני רחבה יותר.

מוריה שלוי, אוגוסט 2025

-----------------------------------------------------------------

שנים נמנעתי מכתיבה. לא אהבתי לכתוב וחשבתי שהכתיבה איננה המדיה הנכונה להבעת מחשבותיי ורעיונותיי. חשבתי שהיכולת שלי (אולי גם הכישרון) היא רק בדיבור. אז פגשתי את עדי שורק ...  מהתרגיל הראשון ... מצאתי את עצמי כותבת, כאילו איזה שער נעול נפתח.

בוורלי גריבץ, אוגוסט 2025

להמשך המלצות >>

לפניה אליי >>

The post הזמנה לכתיבה appeared first on פה ושם.

20/6/2023 יום ג' 17:00, אוניברסיטת תל אביב, בניין גילמן, חדר 496. 
אי-מהות, על כתיבת האמהי אצל אבות ישורון וז'ורז' פרק
הרצאה במסגרת כנס NAPH לספרות ולתרבות עברית. הכניסה חופשית.

26/6/2023, יום ב', 19:30, ספריית בית אריאלה, תל אביב. 
מדברות על כסף – עדי שורק בשיחה עם הסופרות תמר מרין ותהל פרוש
שיחה ספרותית על נושאים בוערים דרך יצירה עכשווית. הכניסה חופשית.

11/7/2023, יום ג', 14:15, אוניברסיטת תל אביב, בניין גילמן, אולם אטינגר בקומה 1.
אנשים ומלאכים – מחווה למיכל רובנר
הרצאה בכנס "מלאכים בשמי תל אביב", התכנית לפוטותרפיה באוניברסיטת תל אביב. לפרטים לחצו כאן >>

14/8/2023-10/7/2023, ימי שני, 12:00-10:00, ספריית בית אריאלה, תל אביב. 
חיים בפרגמנטים
סדנת כתיבה – ממואר – בהנחיית עינת יקיר ועדי שורק. 6 מפגשים. לפרטים לחצו כאן >>

דימוי בשער הפוסט:

 Odilon Redon, The Chariot of Apollo (French, Bordeaux 1840–1916 Paris)

    ,Dimensions: 26 x 32 in. (66 x 81.3 cm) Medium: Oil on canvas, Anonymous Gift, 1927

,Metropolitan Museum Accession Number: 27.29

The post קיץ 2023, הזמנה לכמה אירועים ולסדנה אחת appeared first on פה ושם.

אפשר לדבר על הממואר בפשטות כעל סיפורם של זכרונות... אבל הממואר המורכב, שנדמה לי שאנני ארנו שייכת אליו, שואל: "למה לספר?", כלומר יש שאלה ומחשבה ביחס לעצם הסיפור. הרבה פעמים מדובר בטקסטים שנוגעים בטאבו, בדברים שאין להם ז'אנר, שאין להם הסדר בשפה ובספרות, והם מייצרים סוגים חדשים של כתיבה. במקרא אפשר לחשוב על חנה. חנה שמדברת אל ליבה ועלי הכהן חושב שהיא שיכורה.

"אצל אנטון שמאס, ז'ורז' פרק ואחרים המשחק בין אמת ובדיה שייך לתקופה שבה אין את הזכות פשוט לגולל את זיכרונותיך, את זיכרונותייך. אבל זה קשור גם לעדויות על דברים קשים מנשוא, פשוט קשים מנשוא, שיש לשאת אותם אל תוך השפה. המרחק והקירבה שיש בין הבדיה והממואר הם בעיניי סוג של מוליכים, חיכוך של דבר והיפוכו שמאפשר לדברים להאמר".

 קישור לשיחה אחת + 5, הספרות והממואר >>

סרטון וידאו קריאה מתוך "האירוע" לאנני ארנו >>

The post אחת + 5, הספרות והממואר appeared first on פה ושם.

"אחד על אחד": שיחות אישיות עם כותבים ועורכים מובילים ומובילות

יש לכם רעיון לתסריט, סיפור קצר, ספר ילדים, מחזה, פזמון, סדרה, או רומן? בואו לפגוש 3 כותבים מובילים לשיחה בה תקבלו משוב על הרעיון.

המומחים: מנחי סדנאות הכתיבה של בית אריאלה, מו“לים עצמאיים, עורכי כתבי עת, מפיקי טלויזיה, תסריטאים, מחזאים, וכותבים נוספים.

רשימת המשתתפים: ניר ברעם, דקלה קידר, עודד וולקשטיין, יונתן לוי, ג'ייסון דנינו הולט, גיורא יהלום, ענת עינהר, עדי שורק, אילנה ברנשטיין, טל מילר, שירה חפר, אדוה בולה, עינת יקיר, אלכס אפשטיין, צרויה להב, יותם שווימר, נעה ידלין, עינת וייצמן ושמעון אדף.

לאחר סגירת ההרשמה הנרשמים יקבלו טופס לבחירת המומחים שאיתם הם רוצים לשוחח (בחירת המומחה תהיה על בסיס כל הקודם זוכה)

פרטים והרשמה >>

The post פסטיבל "כתוב" בבית אריאלה, הזמנה appeared first on פה ושם.

The post מרחב כתיבה, קיץ-סתיו 2022 appeared first on פה ושם.

This content is password-protected. To view it, please enter the password below.

סיסמה:

The post מוגן: מרחב העיון של מרחב כתיבה appeared first on פה ושם.

מחזור חדש של סדנת "מסה וממואר" בהנחייתי בבית הספר המקוון לכתיבה "בַּיִת, סֵפֶר". מוזמנות ומוזמנים בחום להצטרף ולהעביר את המידע לידידים. הסדנה מתאימה במיוחד למי שרוצה לבדוק כתיבה בסוגות של מסה וממואר וגם למי שמצוי/ה בתהליך כתיבה ויכולה/ה להיתרם ממסגרת של שמונה מפגשים מקוונים מרווחים (פעם בשבועיים) לשם משוב, שיח והשראה. ימי ד' 17:00-18:30, מפגש ראשון: 24.3.21.קבוצה קטנה, מספר המקומות מוגבל. הנה הפרטים:

סוגות המסה והזכרון (מֶמוּאָר) הן מרחב כתיבה מיוחד של התנסות, תהייה ותעייה ולעיתים גם מחוז מאופק, בוקע-לב, של התרסה וקינה. המסה והממואר נוטות לשזור זיכרון אישי בזיכרון תרבותי, פוסעות בשביליו הלא פתורים של ההרהור ויוצרות זיקות בין הפואטי וההגותי. הסדנה תלווה כתיבה עצמאית של המשתתפות והמשתתפים. מתוך כך נארג בכתיבתם המופתית של וירג'יניה וולף, שארל בודלר, ולטר בנימין, ז'ורז' פרק, נטלי סארוט, לידיה פלם, רוברט ואלזר, לאה גולדברג, ש"י עגנון, ז'קלין כהנוב, סלמאן נאטור וטא-נאסי קואטס; לצדם נפנה לכותבות וכותבים בישראל ובעולם הפועלים כיום.

• הסדנה מתאימה לכותבים מתחילים ומתקדמים, כמו-גם ליוצרים בין-תחומיים.
• הסדנה תעודד להעז התנסויות חדשות, לצד פיתוח טקסטים בהתהוות.
• הנרשמים יקבלו שני ספרי יסוד שילוו אותנו, הכלולים בעלות הסדנה.
• להרשמה אנא שלחו את שמכם בצירוף מספר טלפון, לכתובת: bayit.sefer@gmail.com, ולציין בנושא: לסדנת מסה וממואר.
• עם סיום הסדנה תהיה אפשרות להצטרף לסדנת המשך לשם שמירה על רצף כתיבה מוזמנות.ם לפנות אלי בשאלות / התלבטויות וכדומה: כתבו אלי >>

הספרים המלווים ולטר בנימין,"פרויקט הפסז'ים" (רסלינג) לידיה פלם, "איך רוקנתי את בית הוריי" (ושתי-רסלינג)

עלות וזמנים עלות כוללת את הספרים המלווים. 8 מפגשים מקוונים בני שעה וחצי, פעם בשבועיים. ימי רביעי, 17:00-18:30. תאריכי המפגשים: 24.3, 7.4, 21.4, 5.5, 19.5, 2.6, 16.6, 30.6 לאתר "בית, ספר" >>

The post סדנת מסה וממואר: זיכרון, התבוננות, הרהור appeared first on פה ושם.

בתוך מקרר תת-קרקעי ענק שפג תוקפו, ואשר שימש את השוק הסיטונאי ברחוב קרליבך בתל אביב, יערכו התנסויות כתיבה מונחה, שישאבו השראה מין המבנה הייחודי ומעבודות האמנות המוצגות בו במסגרת ה'מקרר – אמנות מתחת לאדמה'.

מתוך שהיה בחלל התת-קרקעי נבדוק מרקמים, קיר סדוק, דבש (שתשפוך מיכל נאמן) נשימה מתחת לאדמה. בסקיצות-קצרות נכתוב חלל במעבר, כיצד הוא נכנס למילה? מה משאריות החיים שהיו, מה ממה שמתוכנן, מה מן ההזיה על המקום, על גולמיותו, על אפשרויותיו -  נתכוון אל נזילות בין סוגי חומרים, ונשרטט במילים את מה שבין כתיבה, תמונה, תהיה.

מתוך כך נקרא מעט מתוך ולטר בנימין, אבות ישורון, מרגריט דיראס, ז'ורז' פרק.

 ~ ההשתתפות מהווה תמיכה בפרוייקט "המקרר" ~

עדי שורק היא סופרת ועורכת סדרת "ושתי" בהוצאת רסלינג

'טיוטות בחלל אורבאני' הנו חלק מסדנאות הכתיבה והקריאה של "סיפור פשוט"

ומתוך אירוע 'מקרר – אמנות מתחת לאדמה', של איריס פשדצקי, גילי זיידמן ועמרי בן ארצי; כחלק מ'עושים אמנות – אוהבים אמנות'

שני מפגשים בני כשעה וחצי. ניתן להירשם לאחד מהם או לשניהם יחד. בכל מפגש נתמקד בזויות שונות ויתקיימו תרגילים שונים.

יום ו', 29/5/15 – 12:30-11:00; 15:00-13:30

עלות : 150 ש"ח למפגש אחד

280 ש"ח לשני המפגשים

 >> הרשמה ופרטים נוספים בהדסטארט של המקרר >>

לשאלות: "סיפור פשוט", טל' 03-5107040

The post כתיבה במקרר appeared first on פה ושם.

מוזמנות-ים לקרוא וכמובן, להעביר את המידע הלאה, לחברים, חברות וליקרים נוספים.
-------

"זמן קצר לפני בואה של לוּצינה שוב חזר אותו החלום, שלא ידעתי כלל שעדיין אני גוררת אתי, ולא לבדו הופיע, אלא מוקף מראות-בהקיץ עכשוויים, שהיו מקורו והרקע והמבוא שלו. החלום הזה, שחלמתי אותו לפני כמעט חודש, שיחזר בנאמנות מפליאה גם את מה שהיה לפני שנים רבות כל-כך, וגם את מה שחלמתי לילה אחד אז, במחנה – זה משתרבב לתוך זה, מציאות וחלום, והקשר בין שניהם הדוק כל-כך עד שהתעוררתי בזעקה, כמו אז, והייתי בטוחה שאני מתעוררת לא עכשיו, אלא אז, וחיפשתי את לוּצינה על-ידי, את זרועה החשופה, את גבה המופנה אלי, כי אמנם חלמתי שהיא ישֵנה וגבה אלי, כדרכה תמיד, ורציתי לצעוק כמו אז: לֶשֶׁק ישנו! לֶשֶׁק חי! – הצעקה הזו כבר עמדה על שפתי".

, עד שהתעוררתי בזעקה, כמו אז, והייתי בטוחה שאני מתעוררת לא עכשיו, אלא אז, וחיפשתי את לוּצינה על-ידי, את זרועה החשופה, את גבה המופנה אלי, כי אמנם חלמתי שהיא ישֵנה וגבה אלי, כדרכה תמיד, ורציתי לצעוק כמו אז: לֶשֶׁק ישנו! לֶשֶׁק חי! - הצעקה הזו כבר עמדה על שפתי".

בדומה למרסל פרוּסט בתחילת הזמן האבוד שלו, ואולי מעט כמו ז'ורז' פרק, בהגיג "המיטה" (בספרו "חלל וכו'") – מובילה אותנו זופיה ר' מן החלום אל הערות, מן הערות לחלום, משבשת את קווי התפר של המציאות, לא רק בין דמדומי ההכרה, אלא גם בין הווה ועבר. חלום בתוך חלום, חלום-עבר החוזר לפתע ומשחזר אף את הוויית השינה מאז – את הגוף שישן לצידה, את ריחותיו, את מזגו, את עצם נוכחותו, נוכחותה של לוצינה, נוכחות החיים במלואם.

ספרה המיוחד של רומאנוביצ'ובה, כמו קרא לעברי מבין מאות ספרים על המדף בחנות, כבש אותי אליו בעדינות המופלגת של תנועתו.
אין שם דרמה, לפחות לא ברוב רובו של הספר (לקראת סופו הדרמה כן נדרשת לה, לרומאנוביצ'ובה, משום מה, כאילו הייתה הדבר היחיד שיכול היה לקטוע את עדינות הכתיבה ולהביא את הספר אל סופו). לאורך הספר הדרמה פתוכה בין השמשות, חבויה כמחשבה, כידיעת החיים על פי סיפור, כחברוּת נעוּרים שחלפה, כחיים שלא תוכל לחיות בחיוניות. לא היא ולא לוצינה.

החלום מוביל אל הערות, הערות אינה, קומי!, אך היא אינה מתעוררת. הייתכן שהחיים נחיו במלואם דרך לחישות, על מיטה קשה במחנה ריכוז? כיצד העבירה לוּצינה את כל התפארת הזו לחברתה הצעירה במילותיה, מניסיונה הצעיר שנקטע בלא חמלה?
היתכן שכל חייה תתגעגע לאותו שיח? לאותן מילים שלא ניתן היה להגיע עדן, לחיות על פיהן או לממשן לאחר השחרור, הבריחה וההשרדות?

ההתפכחות שבספר – העמידה לנוכח המרחק הפעור כבר מזמן, בינה ובין לוצינה, עם מפגשן לאחר שנים – היא הפרדה עדינה של קורי חלום, היא התנועה שבין שכיבה לעמידה, כל הטווח הזה, שבו הרגל מגששת למצוא מאחז יציב ונפרדת מן הענן הרך או המטלטל של ההזיה.
מוביל לשם ומלווה – החלום שנחלם אז, שנחלם היום, שמתעוררים בו פעמיים: פעם אחת לפעם, פעם שניה לעכשיו, שמפענחים את הווצרותו מחדש דרך קולות הרקע של הגשם שירד בדיוק בזמן ההרדמות, מבעד לנביחת הכלב, קולות ששימשו, בתיווך החלום, פס קול מחודש לחלום ההוא, מאז.

בהקשר של עבודת כתיבה עם חלומות, ניתן לראות כיצד המעבר מערוּת לחלום וחזרה – מאפשר עושר מיוחד, המאיר את החלום באופן שקושר אותו אל המציאות והשופך את אורו חזרה אליה. במקרה של "המעבר בים סוף", משמשים קווי התפר עצמם, בין המציאות לדמיון, כמיטונימיה – תמונת ראי מוקטנת – לעצב ולתחושת הפספוס של הדוברת; חיים שהופקדו בבקבוק, כמגילת סיפור, ולא הצליחו להמשות (להתעורר לחיים) אפילו משניצלה היא עצמה בגופה וחיה לכאורה חיים שלמים.
ואולי ניתן אף לחשוב עלינו (החיים עדיין בצל המלחמה, שאינה משתחררת מה' הידיעה) כאותה חולמת אבודה.

"[...] החלום עיקל לעצמו את רחש הגשם הדולף, שגבר כנראה רק לאחר שכבר נרדמתי, כי לולא כן הייתי שמה לב אליו, לגשם הזה שכמעט הפך לסערה, והייתי חושבת על מסעה של לוצינה ומתעצבת. החלום אף ניצל לטובתו את רוח הפרצים, שמייללת בחדרי באופן מרגיז כל-כך, רוח מערבית שנושבת מהאוקיינוס ישר לחלוני [...] ואז, ברגעים האלה, מופיעה התהלוכה הסמויה ההיא וצועדת מחלוני שאינו אטום כהלכה אל דלת חדרי, שאף היא אינה אוטומה, ונשמע דשדוש בלתי פוסק של המוני רגליים, ונחשול של נשימות, אנחות, מין תלונה רוטטת, מציף את החדר [...] ואף זאת ניצל החלום לטובתו, שמישהו חצה את הרחוב בחפזון מאימת הסערה, והרי כל אחד יודע איך קול צעדי אדם בלילה עשוי להיכפל ולהתעצם. וכאילו לא די בפעלולים האקוסטיים האלה, נשמעו בסמוך גם נביחות של כלב. זאת אני יודעת בודאות, כי כשהתעוררתי ודעתי הצטללה לחלוטין, עוד הספקתי לקלוט את קול הנביחות ההן, הנדירות בעיר, אותן ואת הצעדים, לפני שהתרחקו ונדמו."

>>  הוצאת עם עובד, סדרת פרוזה אחרת בעריכת אילנה המרמן, בתרגומה של עדה פגיס.

פרטים על "בגוף ראשון" – סדנה לפרוזה אוטוביוגרפית >

The post על לידת סיפור מחלום, בספר "המעבר בים סוּף" מאת זופיה רומאנוביצ'ובה appeared first on פה ושם.

מוזמנות ומוזמנים להפיץ, ליידע וכמובן להגיע, אשמח מאוד להתראות,
שלכן-ם,  עדי

לכבוד צאתו לאור של "אורליה שטיינר" מאת מרגריט דיראס, תתקיים ב-15/9 השקה חגיגית ב"סיפור פשוט".
הסופרת אילנה ברנשטיין תדבר על "בגלל המוזיקה", המשוררת והמתרגמת לי עברון ועקנין תדבר על תרגום קולח לעברית,
החוקרת והמתרגמת מאיה מיכאלי תדבר על עדויות בדיוניות לשואה ואני אדבר על וריאציות של כתיבה בעקבות מלחמה.

The post אגרת שהמתינה לימים של תקווה ובה: ספר חדש, הזמנות לערבים ספרותיים וסדנאות כתיבה appeared first on פה ושם.