פה ושם  עדי שורק

מגילת רות, מגילת תלות, מגילת אחריות

מסה איגרתית לספרה של מיכל בן-נפתלי 'כרוניקה של פרידה: על אהבתה הנכזבת של הדקונסטרוקציה'

 

 [פורסם ב"רסלינג" 8, סתיו 2001]

 

 

בראשית, משקראתי את מגילת רות שלך, משנסחפתי לתוכה, סוחפת אליה את זו שלי, שותה בצמא את המשפטים הארוכים, הקצביים, הלהוטים, רציתי לכתוב לך מכתב. רציתי לגשת אל המחשב ולכתוב את אותו מכתב מתגעגע, המצפה להיכתב ולהישנות ולהיכתב מזמן מזמן. אלא שבבגרות של רגע, באינטואיציה של נס הלמידה, העיכוב, העיבוד, לא כתבתי. ידעתי שמכתב יהיה עוצמתי מדי, שיברא אותך לאותה אחרת שלי לה אני כמהה; שמכתב יהווה הבטחה ודרישה וברית שאין לה כיסוי; שאין לה כיסוי שאינו טקסטואלי; שלו היינו נדרשות להיפגש לאחר מכתב שכזה, היתה הפגישה פגישה של חידלון, של פחד, של ציפייה גדולה מדי. כזו שאינה מן היומיום, כזו הלקוחה מן המיתוס או מחוויה קדומה. כזו שהיטבת לתארה – פגישה בלתי אפשרית.

 

להמשך >>  http://www.resling.co.il/pdfs/issue_article_93.doc

תכנים דומים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מרחב כתיבה, קיץ-סתיו 2022

סדנה לפיתוח טקסטים בהתהוות: מסה, ממואר ופרוזה // ימי ד' פעם בשבועיים בזוּם, 19:30-17:30, החל מ-22.6.22 //
עבור כתיבה אנו זקוקים למרחב, שבו ניתן להיפרד מתביעות היומיום וליצור רצף אחר, שבו נקשרת מילה במילה, ונוצר המטווה המיוחד של הטקסט. "מרחב כתיבה" היא מסגרת שנועדה לשם כך – לעודד רצף כתיבה ולעורר מחשבה, להבטיח מקום שקט וקשוב המעניק התייחסות רצינית לטקסט שתבקשו לכתוב, ולמהלכיו.

Shelter Shelter

A poetic exploration of the Tel Aviv University's shelter signs and the Talmudic Cities of Refuge

[Published in The Tel Aviv Review of Books, Winter 2021; Translated by Alex Stein]

אם ובת (ומלחמה)

עגלה נוסעת עמוסה בילדים. האם גם בתי עליה? אנשים רבים מצויים סביב. הצפיפות אילצה אותי לזוז וכשחזרתי כבר לא הייתה... המשכתי ללכת וללכת, לבדי כל כך, איש אינו יכול להצטרף, אין אפילו אפשרות להעלות זאת על הדעת שכן כולם שורדים ונשארו שם בצפיפות, ולקרוא במין ייאוש במתחמים הנטושים, ולהרחיק למקומות שאין סיבה שבתי תהיה דווקא בהם, רק להמשיך לצעוד ולחפש
["המוסך", בעריכת צוות כתב העת]